הממדים: דלתות למציאויות נוספות

Getting your Trinity Audio player ready...

המלצה חמה לליווי מוסיקלי של המאמר – Doors of preception מאת ההרכב המוסיקלי Hillhar :

חלק רביעי בסדרת המעבר הגדול

במאמר הקודם בסדרת המעבר הגדול – טכנולוגיה ואבולוציה, כתבתי על הצורך בשינוי תודעתי ותפישתי, על מנת לחלץ את האנושות מתרחיש של כילוי עצמי וכילוי משאבי הפלנטה.

התהליך העמוק, שאני מתארת לכם לאורך סדרת המאמרים הזו, הוא תהליך של צמיחה מחשבתית, ערכית, רגשית ונפשית, שמשנה את נקודת המבט של האדם על עצמו ועל העולם, ומשפיעה על כל תחומי החיים. ניתן לראות זאת כדלתות שונות שדרכן ניתן לגשת אל הקיום האישי ולתפוש אותו באמצעות המחשבה, הרגשות והחושים.

ניתן להתייחס לכך כאל ממדים שונים – אספקטים שונים, או סוגים שונים של מציאות שמתקיימים בו זמנית.

הממדים נתפשים לעיתים כמושג מסתורי, חמקמק, מיסטי ואולי אפילו בדיוני.

אבל למעשה אנחנו חיים במציאות מרובת ממדים, אשר אינם רחוקים מאיתנו ומצויים אי-שם בחלל, אלא קרובים עד מאוד, מתקשרים עם הפנימיות שלנו ועוטפים אותנו, כשהם שזורים במציאות הידועה והמוכרת ומרחיבים אותה אל עבר משמעויות נוספות.

הממדים מייצגים היטלים שונים של המציאות, או אספקטים שונים שלה – לאורך החלק הזה של המאמר אביא כמה וכמה מטאפורות, שבאמצעותן אציג פנים שונות של הממדים ותצורות התבוננות מגוונות עליהן.

במאמר הזה אפרוש בפניכם הבנות על הממדים, על ההבדלים ביניהם, על היכולת לחוות ולתפוש אותם, על תנועה בין-ממדית, על סמים משני תודעה ועוד, זאת כרקע למאמר הבא, שידבר על התנועה ההתפתחותית שהאנושות נדרשת ליצור בתקופה הנוכחית – התפתחות שיש בה תנועה מן הממד הגלוי והמוכר אל ממדים נוספים.

אך תחילה – מהי ההגדרה המקובלת לממדים?

אם נרצה להבין את המעבר הגדול והתנועה שהאנושות יוצרת בתוכו, נצטרך להתחיל ולהכיר את הממדים הנוספים האלו, כפי שהם באים לידי ביטוי ביישות ובתודעה האנושית.

מהם הממדים?

המונח "ממד" מתאר קואורדינטה (ציר) במרחב, היבט, פן או אספקט.

ממדים הם דרך לתיאור גודל, צורה ומיקום של אובייקטים במרחב או בזמן.

בחיי היומיום אנו משתמשים בעיקר בשלושה ממדים: אורך, רוחב, וגובה, כדי לתאר את העולם סביבנו.

בתחומים כמו פיזיקה ומתמטיקה, נעשה שימוש גם בממדים נוספים, אשר מייצגים מושגים יותר מופשטים או מורכבים, ומאפשרים לחוקרים להבין ולתאר תופעות מורכבות יותר בעולם הפיסיקלי והמתמטי.

הנה סרטון חמוד שממחיש את החשיפה לממדים חדשים:

האם ניתן להיחשף לממדים נוספים?

העיסוק בנושא של בין-ממדיות, או בכלל בקיומם של ממדים נוספים על הארבעה המוכרים, נתקל לא פעם בהתייחסות מבטלת, המתבוננת על קיומם של ממדים אחרים בעין ספקנית וביקורתית, שממוקדת אך ורק בגלוי, ומתעלמת מכל מה שמצוי מעבר לתפישה החושית המוכרת, או לתודעה הרווחת.

לרוב הממדים נתפשים כמילה "רוחניקית" או דתית, שאין לה חיבור לעולם המעשי והממשי. אולם בפועל, התנועה בין ממדים היא נחלת הכלל ולא רק של "אנשים רוחניים" או כאלו שעוסקים בפילוסופיה או פיסיקה, והיא קשורה לתנועה בין מצבי תודעה שונים, שיש להם משמעויות מאוד ישימות ופרקטיות לחיים ולמימוש העצמי.

הטבע האנושי שלנו, הוא לקטלג את המציאות הגלויה לחושים שלנו בתבניות שיוצרות אומדן, אוריינטציה ויכולת להתנהל בתוך סביבת המציאות באופן נינוח ובטוח. הדבר נובע מצורך הישרדותי של האדם לקטלג ולתעד ככל שניתן את האיומים האפשריים והסכנות השונות וליצור בסיס נתונים לשם המשך הקיום.

אופיין הפעולה הזה מאפשר אומדן המסייע להתנהלות מוצלחת, אפקטיבית ויעילה בנתיבי החיים.

אך באופיין הפעולה ההישרדותי הזה יש גם חסרונות – כאשר איננו ערים לכך שמה שאנו חשופים אליו בחושים, במחשבות, בגוף ובנפש – הינו חלקי ויחסי, אנחנו עלולים להתייחס אל המידע שנאסף וקוטלג, כמידע מוחלט, בלעדי וסופי, המעיד על מציאות מוחלטת, ש"אין בילתה".

בכך, אנו דנים את עצמנו לתנועה בחוקיות מוגדרת, בתוך טווח אפשרויות מצומצם, המתקיים בתוך הממד הספציפי המוכר לנו ובתחומי מה שאנחנו יודעים, תופשים בחושים שלנו, ומסוגלים להכיר בו ולזהות אותו. כך אנחנו תוחמים את חוויית החיים האנושיים על ידי חומות ההכרה, המודעות והתפישה – ולא מאפשרים לגבולות התודעה להתרחב.

הפילוסוף פרידריך ניטשה היטיב להגדיר את זה כשאמר:

"ואלה שנראו רוקדים נחשבו מטורפים על ידי מי שלא יכול היה לשמוע את המוסיקה"
פרידריך ניטשה | כה אמר זרתוסטרא

אז המלצה חמה – כשאתם ניגשים לקריאת המאמר הזה, עשו זאת מתוך פתיחות ומוכנות לפוגג פרדיגמות ותפישות מחשבתיות על טבע המציאות, ובהסכמה להשתנות ולהיפתח לאפשרויות חדשות.

הניחו את הספקות לרגע בצד, ורתמו את השאיפה הטבעית שלכם להסתקרן, להתפתח, לחקור ולגלות.

עשו זאת מתוך הכרה כי הממדים הנוספים שאתם עשויים להיחשף אליהם לא סותרים או מאיימים על אלו המוכרים לכם, אלא הם מהווים שכבות ורבדים נוספים, שניתן לכם לצרף למה שכבר קיים בתפישה שלכם.

ההכרה הזו היא מהותית ליכולת להתרחב אל מעבר לגבולות המוכרים והידועים זאת מכיוון שהמחשבה והתפישה שלנו – הם התחומים שבתוכם אנחנו מעצבים וכותבים את סיפור חיינו.

מה שאנחנו תופשים במחשבה שלנו – הופך לנגיש ואפשרי עבורנו ופותח לנו מרחב שבו נוכל לכתוב את סיפור חיינו ולעצב את המציאות שנרצה ליצור ולהגשים.

לכן, ישנה חשיבות גדולה מאוד להרחבת התודעה והגמשת התפישה – כי זה מרחיב את התחומים שבהם נוכל להתנהל, לכתוב את הסיפור האישי והמשותף ולהגשים מציאות חדשה.

כדי לעשות זאת – חשוב שנשחרר דעות קדומות, נפתח את עצמנו לחשיבה חדשה, נפוגג את תקרת הזכוכית של המוכר והידוע, נצא מהקופסה, נפזר את מסך העשן של הינדוס התודעה ונרכוש ידע, תודעה וכלים שמאפשרים להיחשף לממדים חדשים ולהתחיל ולכתוב במודע סיפור חדש שמתרחב ונפתח אל תחומים חדשים של חויה והגשמה.

למעשה, אני מתארת לכם פיתוח לא רק של תודעה או תפישה או מחשבה – אלא גם הרחבה של מיומנויות של תקשורת שהיא פנימית וגם חיצונית.

תפישה היא חור המנעול דרכו אנחנו מתבוננים על העולם. ככל שאנחנו מסכימים להגמיש ולהרחיב את התפישה, אנו מסירים פילטרים שצמצמו ומיסכו אותנו, ונפתחים לאפשרויות חדשות שלא היו גלויות בפנינו עד כה. כל מה שנכיל בתפישה יהיה נגיש לנו כמציאות בת-הגשמה
מתוך ערכת: מסרים מאת לוהאריה

תקשורת בין-ממדית

החויה האנושית, היא יוצאת דופן וייחודית, מכיוון שהיא מעבירה את תשומת הלב, מן העצמי האותנטי שהוא עצמי מופשט אנרגטי ורוחני במהותו, אל עבר השכבות שעוטפות את העצמי המופשט הזה ומחברות את האדם אל העולם הגשמי באמצעות הגוף והנפש, תדמיות, משחקי תפקידים וזהויות שונות ומגוונות, שמבוססים כולם על נורמות, תפישות מקובלות ומערכות אמונה.

החויה האנושית היא אינטנסיבית ורבת עוצמה, והיא עלולה לבלוע את העצמי המופשט אל תוכה, מכיוון שהיא ממקדת את תשומת הלב במה שגלוי לחושים ומשבשת את ערוצי התקשורת הבין-ממדיים.

המציאות שאנו חווים היא סובייקטיבית ומשתנה מאחד לאחד, בהתאם למה שהוא קולט בחושים שלו ובתפישה שלו.

כאשר אנו ממוקדים במה שגלוי לחושים הפיסיים, ואומדים את המציאות באמצעות הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש, אנו תופשים תחום מציאות ספציפי, שנמצא בטווח הקליטה של החושים הפיסיים.

אך מעבר למה שניתן לקלוט בחושים נמצאות מציאויות נוספות, שבהן המציאות מקבלת עוד משמעויות, ונחשפות בה עוד שכבות שלא היו גלויות עד כה.

ממדי המציאות הללו, מצויים מעבר לתחום הקליטה של החושים הפיסיים, כך שעל-מנת לזהות אותם ולנהל עימם יחסי גומלין, נדרש לפתח את התודעה, לצד חושים נוספים, שמסוגלים לאמוד מציאות שאינה פיסית במובן המוכר, שהיא עדיין מציאות גשמית אך מופשטת וקלושה יותר.

כשהעצמי נבלע בתוך מערכות האמונה, בתוך הנורמות, במשחקי התפקידים והזהויות האנושיות השונות והמגוונות, נוצר שיבוש של ערוצי התקשורת הרב-ממדיים, נוצר ניתוק מן המרחבים שאינם פיסיים, נוצר גם נתק מן המכלול הקוסמי שהעצמי הוא חלק ממנו וגם ניכור בין העצמי האנושי לבין העצמי המופשט והרב-ממדי.

לכן, אצל אנשים רבים מתקיים מיסוך, שמשבש את היכולת להסתייע בערוץ התקשורת הפנימי המחובר לממדים נוספים שהם מעבר לממד הפיסי והגשמי המוכר לנו.

תקשורת עם ממדים נוספים והיכולת לקלוט ולהכיל את קיומם – מתחילה בפיתוח מיומנות של תקשורת פנימית שיש בה תשומת לב לדקויות ולרבדים מעודנים שמתקיימים בתוך הנפש וגם במציאות שסביבנו.

זוהי מיומנות שבה האדם לומד להקשיב לעצמי הפנימי שלו, ולהכוונות שמגיעות ממנו באמצעות כוחות נפש שמאפשרים לאדם לנווט לא רק בעולם הגלוי אלא גם בממדים נוספים, שעל מנת לסגל את מיומנות הניווט והשליטה בהם, נדרש להתרועע איתם.

בכל אדם ואדם קיימים שלושה כוחות נפשיים מרכזיים שמתפקדים כמגברי תהודה שמנגישים לתפישה ולנפש האנושית ממדים נוספים: האינטואיציה, ידיעת הלב ותחושת הבטן, שהם כוחות לא רציונליים או שכלתניים, שמאפשרים לאדם להתעלות מעל הסללות מנטליות, לפוגג תקרת זכוכית אישית ולהיחשף למידע רב-ממדי ולערוצי תקשורת מורחבים, שהם בין-ממדיים.

בטרם נתרועע עם הממדים ונבין את המשמעות שלהם, אני מבקשת מכם לאמץ את הנחת היסוד כי לכל אחד ואחת יש את האפשרות להיפתח לתקשורת בין-ממדית.

כדי להמחיש לכם את הממדים השונים והתנועה הבין-ממדית, אעשה שימוש בדוגמאות שונות ודימויים מגוונים הלקוחים מהמציאות המוכרת לנו.

חידה: מה משותף לדלת, אקורדיון, גרם מדרגות, רשתות, חלונות, סולם, מסך טלוויזיה, עיר, דבורה, פיל ואסטרונאוט?

התשובה היא – כולם דימויים בהם אשתמש במאמר הזה כדי להמחיש לכם את קיומם של הממדים והתנועה ביניהם 😊

דימוי ראשון: הממדים כחלונות

אנחנו חיים במציאות מרובת ממדים.

ממדי המציאות אינם רחוקים מאיתנו ומצויים אי-שם בחלל, אלא קרובים עד מאוד, מחוברים לעולם הפנימי שלנו והם למעשה כעין השלכה של העולם הפנימי על המציאות שאנחנו חווים וחיים בתוכה.

היכולת להתחבר לממדים נוספים, לחוות אותם ולנוע ביניהם, תלויה, בראש ובראשונה, במוכנות של האדם להכיר בכך שקיימים בתוכו חלונות התבוננות אל עוד שכבות וקומות של מה שהוא תופש כמציאות.

הממדים הם החלונות שדרכם אנחנו מנהלים קשר עם הפנימיות שלנו, וגם החלונות שדרכם אנחנו מביטים על המציאות שבחוץ.

החלונות הללו יכולים להיות קטנים, או גדולים. הם יכולים להיות כאלה שיש עליהם מסך מאובק שמסתיר מאיתנו דברים, או לחלופין כאלה שהם נקיים, צלולים ובהירים, ברזולוציה גבוהה ומציגים בפנינו פרטים רבים, ומציאות מורחבת יותר מאשר תמונת החדר שבו אנחנו מצויים, ושאותה אנחנו תופשים בחושים הפיסיים שלנו.

הממדים נמצאים בתוכנו ומסביבנו, ואנחנו יוצרים אליהם חיבור – מודע או בלתי מודע וחווים דרכם את המציאות הסובייקטיבית והאישית.

ההכרה בקיומם של החלונות הנוספים אינה מספקת, כי לאחר שהכרנו בקיומם של החלונות, עלינו להסכים לנקות אותם, להסיר מעליהם את האבק, להרחיב אותם, ללמוד להתבונן דרכם ואף לפתוח ולהציץ דרכם על מה שמצוי מעבר לתפישה שלנו.

היכולת לנקות את החלונות ולפתוח אותם לרווחה, נובעת מהרחבה של התודעה והמודעות, כך שהאדם מסוגל לתפוש ולקלוט ממדים נוספים, להכיל אותם ולנהל עימם יחסי גומלין באמצעות הנפש שלו – המחשבות, הרגשות, הרצונות והמעשים שלו, שהם הערוצים הנפשיים שמתווכים את הממדים, מן המשמעויות התיאורטיות והמופשטות שלהם, למשמעויות יישומיות שניתן להביע הלכה למעשה בחיים.

זהו תהליך שבו האדם לומד תחילה לזהות שכבות נוספות של המציאות, ובהמשך יוצר תאימות תודעתית ותפישתית אל השכבות האלו, כך שהנפש תהיה מסוגלת להכיל ולקיים יחסי גומלין עם מה שיש להן להציע, מבלי להירתע, להיבהל או לפסול זאת.

דימוי שני: הממדים כגרם מדרגות

הממדים, אם כן, נגישים וזמינים לנו בכל רגע נתון.

הממדים אינם מנותקים מהמציאות בה אתם שוהים כרגע, אלא הם למעשה הרחבה של המציאות הקיימת ופתיחה של עוד אפשרויות שמתקיימות מעבר לה.

מתוך כך התנועה הבין-ממדית יכולה להידמות גם לעלייה בגרם מדרגות ספיראלי, שבכל פעם מוביל לקומה שנובעת מן הקומה הקודמת ומבוססת עליה, אך שיש בה עוד אפשרויות, שבקומה הקודמת לא היו הגיוניות או זמינות.

בכניסה אל שכבה חדשה בתוך המציאות, נחשף ממד שמשנה את תפישת המציאות, את הפרספקטיבה, וגם את האפשרויות הזמינות. החשיפה הזו מערערת פעמים רבות את תפישת המציאות הקיימת, זאת על מנת להרחיב אותה אל הממד הנוסף.

ניתן לדמות זאת גם למעבר בדלת אל קומה חדשה – השוטפת את האדם בתחושות, הבנות, מחשבות ורגשות שהאדם לא היה חשוף אליהן עד כה, המשנות את האופן שבו האדם תופש את עצמו ואת המציאות.

תובנה שחשוב לי לחלוק אתכם, היא שכאשר אתם נחשפים לממד חדש, שלא היה בטווח התפישה שלכם, המיינד עלול לא לזהות את מה שאינו מוכר לו, ואינו מקוטלג בו כתבנית מוכרת, שמבוססת על הסללה מנטלית ברשת הנוירונית של המוח.

לכן, קחו בחשבון שאתם כל הזמן נחשפים לממדים נוספים, אבל המוח שלכם אינו מורגל לקלוט את המידע שמגיע מהם. לכן אתם נדרשים לתשומת לב ולאימון עצמי, על מנת להבחין בדקויות שמציגות בפניכם עוד רבדים של המציאות שקודם לכן לא ראיתם.

בנוסף, הנטייה האנושית היא שכאשר נחשפים לדבר מה חדש ולא מוכר, ממהרים להשוות אותו למה שכבר מכירים ויודעים, כדי להרגיש ביטחון ואוריינטציה. לכן ההמלצה שלי אליכם, לא למהר ולהשוות תופעות שחדשות לכם למה שאתם כבר מכירים ויודעים, מכיוון שזה עלול ״לרדד ולשטח״ את התופעות. כך שבמקום שהן ייצגו חוקיות חדשה החורגת מן הממדים המוכרים לכם, אתם תתאימו אותן למה שאתם כבר מכירים, ובכך תעמעמו ותבטלו את החויה שהיתה לכם ואת הדגימה שקיבלתם.

דימוי שלישי: הממדים כסולם של מציאויות

הממדים השונים לא נועדו להיות מנותקים זה מזה – אלא מחוברים ומקושרים זה לזה כחלק מאותו הרצף.

רצף הממדים מתקיים כסולם של מציאויות, שמוביל מן העולם הגשמי והליניארי, דרך עולמות דיגיטליים ווירטואליים, ועד לעולמות הולוגרפיים ומופשטים שבהם תודעה מתקיימת ללא מגבלה, ונעה על פני הרצף של זמן, מרחב וחלל, המציעים קשת רחבה של מציאויות רבות, שונות ומגוונות.

לא פעם כתבתי על כך, שמה שאנחנו מסוגלים לתפוש בתודעה ובמודעות שלנו – יהיה נגיש לנו כמציאות אליה נוכל לשאוף ואותה נוכל להגשים ולממש.

הדבר גם משפיע על הממדים אליהם נוכל להיחשף ולחוות.

דימוי רביעי: הממדים כאקורדיון

ניתן לדמות את המציאות למעין אקורדיון גדול, אשר המפוח שלו נפתח ונסגר בהתאם לתנועות הידיים של האקורדיוניסט.

המציאות היא דינאמית ומרובת מנעדים, ויש בה קיפולים של המרחב והזמן, ממש כמו במפוח של אקורדיון, שיכול להתרחב או להתכווץ, ובכך להשפיע על מנגינת חיינו ולהפיח בה רוח חיים ותנועה.

רבים מבני האנוש אינם מכילים זאת, אך כל אחד ואחת מאיתנו הוא כמו אקורדיוניסט המנגן על ממדי מציאות שונים: אנחנו מתרחבים ומתכווצים, נפתחים ונסגרים, עולים ויורדים בממדים, בהתאם להלך הרוח שלנו ולאופן שבו אנו מתנהלים ברמה התודעתית, הנפשית והגופנית.

המחשבות, הרגשות והמעשים שלנו פותחים וסוגרים ממדים, הנפתחים או נסגרים בפנינו, כמו מפוח האקורדיון בהתאם לתנועות שאנו יוצרים.

ככל שהמודעות עולה והתודעה נפתחת, ניתן להיחשף לממדים נוספים, אשר קיימים כל העת, אך לא זיהינו אותם, מכיוון שלא קלטנו אותם בחושים, בנפש, בתודעה ובמחשבה, ברגשות או במעשים שהתוו את דרך החיים היומיומית שלנו.

דימוי חמישי: הממדים כרשתות תודעה

דרך נוספת להבין את הממדים היא לתרגל את היכולת לאמץ את נקודת המבט של ישויות שונות.

בואו נעשה תרגיל מחשבתי:

נסו לדמיין כיצד נראה ונחווה העולם על ידי דבורה.

איך נראה העולם ויזואלית? איך הוא נשמע? אילו חושים מתחדדים? מהן ההזדמנויות? והסכנות? מהו המקצב האישי? מהו הייעוד והתכלית?

עשו זאת ממש כעת, בסיום קריאת השורה הזאת, עצמו את העיניים ודמיינו לרגע שאתם דבורה, שמעופפת בין פרח לפרח, ואוספת צוף.

כעת, שנו את נקודת המבט שלכם ונסו לדמיין כיצד נראה ונחווה העולם על ידי פיל.

ושוב שנו את נקודת מבטכם, ונסו לדמיין כיצד נחווית המציאות על ידי דולפין.

המציאויות אותן חווים הזבוב, או הדבורה, הפיל או הכלב, הדולפין, הנמלה או דג הזהב – שונות זו מזו ומתקיימות בממדים שונים, שבהם תפישת המציאות שונה, תפישת הזמן שונה, וכך גם החויה עצמה.

מאחר ותחום הקליטה של החושים משתנה בין בני האדם, וגם בין בני האדם לבין סוגי החיים השונים על פני האדמה, נוצר מצב שכל אלו החיים בכדור הארץ חווים ממדים שונים של העולם הזה, על כל מה שיש לו להציע.

העולם שלנו מלא ברשתות של תודעה, שחוות כל מיני סוגים וממדים של מציאות ותודעה.

נמשיך את התרגיל המחשבתי:

נסו לנוע כעת מהמקום בו אתם מצויים, ולנסוק אל נקודת המבט של אסטרונאוט המתבונן על העולם מתחנת החלל בה הוא מצוי.

גם נקודת המבט הזו מייצגת ממד שונה ותפישת מציאות שונה, שפעמים רבות מתוארת כחויה של "הארה" – חויה נפשית עילאית, המעניקה פרספקטיבה על הקיום האנושי, באופן המחולל לעיתים קרובות שינוי קוגניטיבי עמוק באדם – תופעה שחוקרים קוראים לה "אפקט המבט הכולל" (the overview effect").

כל נקודות המבט השונות, תופשות היטלים שונים של המציאות, ממציאות מצומצמת וצרה ועד למציאות כוללנית ורחבה שבתוכה מוכלות המציאויות החלקיות והיחסיות.

כאשר אתם מבקשים ליצור תנועה בין-ממדית, אל תנסו לברוח מן העולם הגשמי, לעזוב את הגוף שלכם ולהיכנס למצב מדיטטיבי הלוקח אתכם רחוק מכאן. נסו להביא את הממדים אליכם, לכאן, אל ההוויה האנושית שלכם, לטייל בין הרחובות השונים הפתוחים בפניכם ולהיחשף לרבעים חדשים.

פרק בונוס: חומרים משני תודעה | חומרים מרחיבי תודעה

הפוטנציאל האנושי רב ורחב, והתפישה האנושית יכולה להתרחב אל מעבר לחושים הפיסיים ולהתפתח אל תוך תחומים חדשים.

הדבר יכול להתרחש באמצעות הרחבה של התודעה והפעלה של חושים נוספים שפותחים חלונות בנפש האדם ומובילים אל שכבות נוספות של המציאות שאינן נקלטות על ידי החושים.

מחשבה פתוחה, תודעה ערה, מעוף, דמיון, ידיעת לב, אינטואיציה, תחושת בטן ועוד – כולן איכויות נפשיות על-חושיות, שהן חלונות אל שכבות נוספות של המציאות.

האיכויות הנפשיות הללו, יכולות להיות זמינות וטבעיות, או לחלופין נדרש יהיה להתאמן בהן ולרכוש בהדרגה מיומנות נפשית ותודעתית הסוללת נתיב של הארה טרנספורמטיבית המחברת לממדים נוספים.

מאחר והדרך להיחשף לעוד רבדים וממדים של המציאות, דורשת תהליך מדורג של פיתוח מיומנויות תודעתיות וחושים נוספים – ישנם כאלה שמשתמשים בחומרים מרחיבי תודעה, על מנת לפתוח צוהר אל הממדים הנוספים, לקבל דגימות משמעותיות שניתן להשתמש בהן להמשך תהליך הצמיחה התודעתית והרוחנית.

בעולם שלנו ישנם סוגים שונים רבים ומגוונים של חומרים מרחיבי תודעה או משני מצב תודעה.

חלק מן החומרים הם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם.

החומרים הטבעיים, הם חלק מעולם הביוספירה, על שלל הצמחים והמינרלים המצויים בו.

אלו הם כוחות שניתן לנהל עימם יחסי גומלין מודעים ומבוקרים, ודרכם להתחבר לרשתות תודעה שונות ומגוונות, המצויות בעולם החי והטבע. החומרים משני התודעה הללו, טמונים בעולם הטבע כערוצים שנועדו להרחיב את נקודת המבט האנושית, לפתוח דלתות בתפישה האנושית, ולחבר את בני האדם אל ממדים נוספים שזמינים להם בעודם בחויה גשמית.

התכלית של החומרים הללו היתה לפתוח שערים מן העולם הגשמי אל מציאויות נוספות ולאפשר למין האנושי להתרחב אל ספי תודעה מתקדמים יותר, שיש בהם חיבור לטבע הקוסמי היקומי של בני האדם ויכולת ליצור ממשק אל המצוי מעבר לגלוי, למוכר ולידוע, באמצעות חויה תודעתית וחושית שלא ניתן להתכחש לה.

לצד החומרים שמקורם בעולם החי והטבע, קיימים בעולמנו חומרים משני התודעה שאינם טבעיים, אלא מסונתזים – והם מעשה ידי אדם וטעונים בהלך הרוח, הכוונה וסף התודעה של אלו שיוצרים את החומרים הללו, לטוב ולרע.

מתוך כך ישנן סינתזות חיוביות המשקפות הלך רוח של מאור פנים ומצב תודעה חיובי ומתקדם, וישנן סינתזות שליליות המשקפות הלך רוח של ניצול, הישרדות, אגו ומצב תודעה מקוטב ושלילי.

יחסי הגומלין עם חומרים משני תודעה ומרחיבי תודעה שנמצאים בעולם החי והצומח והמינרלים – עולם הביוספרה, נועדו להיות יחסים של כבוד לתהליך של הרחבת התודעה וכניסה אל ממדים נוספים המצויים מעבר לממד הגלוי.

אלה אמורים היו להיות יחסי גומלין שבהן האדם חווה מעין הארה מיידית – רגע שיא חווייתי, קבלה של תובנה או הבנה עמוקה, רגשית או קוגנטיבית, כדגימה תודעתית וחווייתית לשאוף אליה, ובהמשך יציאה למסע של צמיחה רוחנית ונפשית והארה מדורגת וטרנספורמטיבית, על מנת לגבות את הדגימה שקיבל ולהעניק לה משמעויות יישומיות באופן שבו הוא תופש את החיים ומתנהל בתוכם.

לא כולם נועדו לחוות הארה מן הסוג הזה, ולא כולם זקוקים לחומרים משני תודעה על מנת לעשות זאת. הדרכים לקבל את הדגימות הללו הן שונות ומגוונות, ואינן כוללות דווקא שימוש בסמים.

החומרים מרחיבי ומשני התודעה הינם שונים ומגוונים, כל חומר כזה מהווה שער לערוץ תודעה ייחודי ולממדים הקשורים אליו. השימוש בחומרים הללו נועד להיות מאוזן, מבוקר ומחובר לתהליכים מודעים של הארה רוחנית וצמיחה טרנספורמטיבית שיש עליה חסות ובקרה, ושהכוונה העומדת בבסיסה, היא להעניק לאדם את היכולת לבסס גישה עצמאית ובלתי תלויה למצבי התודעה שהחומרים השונים מספקים – זאת על ידי הגיבוי התודעתי, הנפשי, הרגשי והמעשי.

ניתן להתייחס לחומרים מרחיבי תודעה כאל גלגלי עזר אשר השימוש בהם הינו זמני ומוגבל, ונועד להעניק לאדם את חווית הרכיבה על גלי התודעה כבסיס חווייתי, מתוך שאיפה בהמשך, לשחרר את "גלגלי העזר", ולהיות מסוגלים לקיים חיבור עצמאי ובלתי תלוי לממדים נוספים ללא אמצעי עזר חיצוניים, אלא תוך שימוש בכוחות הנפש והתודעה העצמית.

אך בפועל, בעולם רווי אינטרסים, שיש בו מאבק על משאבים, תודעת חוסר ורצון לגרוף כוח ורווחים, ללא מאור פנים או ערכי מוסר – החומרים שנועדו להתקיים כחלק ממהלכים מבוקרים של טרנספורמציה, עברו תהליך של מיסחור, הפצה לא מבוקרת ושימוש שיצר זילות בתכליתם של החומרים משני התודעה, עד למצב שכיום רבים מן המשתמשים בחומרים הללו, אינם מודעים לפוטנציאל הרוחני הטמון בהם או אינם מתעניינים בפונציאל הזה – אלא עושים בחומרים הללו שימוש התמכרותי, על מנת לשכח אתגרים נפשיים ולמסך את העצמי מפני המציאות ההולכת והופכת מקוטבת וטעונה, ולהקל על ההתנהלות בעולם תובעני ומאיים.

לצד זאת, כיום, חומרים רבים סונתזו כך שהם ממכרים במהותם, ותכליתם אינה לפתח את התודעה כדי לפתוח שער לממדים נוספים – אלא דווקא להעצים את הממד המנטלי והנפשי של האגו, שמסייע לאנשים להתנהל במסלולי חיים תובעניים, גדושים באתגרים ובחווויה של מאמץ, הישרדות וקושי.

המעבר מילדות לנערות ובגרות, הוא שלב בחיים המלווה בחיפוש עצמי, רצון להגדיר את הייחודיות האישית ולהעניק לקיום האישי משמעות וערך. הדבר מלווה ברצון לחקור את מה שמצוי מעבר למסגרות המקובלות, הליכה כנגד הזרם וגם משיכה לחומרים מרחיבי ומשני תודעה. יצירות מוסיקליות שהן על זמניות, נכתבו הולחנו ונוגנו תחת השפעת חומרים משני תודעה וייצגו דורות של יוצרים ואמנים התרים אחר מהות ומשמעות.

אך בתקופה בה אנו חיים, רבים מבני הנוער דווקא תרים אחר חומרים ממסכי תודעה, כדי להקל על עצמם את ההתמודדות עם גודש הגירויים העצום המלווה את החיים בעולם הטכנולוגי וכדי לסייע להם להתמודד עם המצוקות והדאגות המלווים את חייהם.

החברה המודרנית, המוצפת בגירויים, חושפת את האדם הממוצע למידע מקוטב, שנועד להשפיע על המיינד ועל העולם הרגשי, ללחוץ על כפתורי הרגש ולהשתמש במשאבי הנפש האנושיים ממש כפי שכורים משאב אנרגטי.

החיים בעולם התלוי על בלימה, משבר האקלים, חברות השפע הגודשות את הנפש והגוף בשירותים ומוצרים, והביטוי של כל אלו ברשתות החברתיות, חושפים ילדים מגיל צעיר מאוד, לעולם של דימויים ורעיונות שיוצרים נזקים נפשיים מצטברים, ומתוך כך – רבים סובלים מתופעות נפשיות של סטרס, חרדה, דיכאון, טראומה, מצוקה וקושי רגשי.

הדבר דוחף את הנוער להשתמש בסמים מגיל צעיר מאוד, ללא בשלות נפשית או מיומנות תודעתית – רק כדי לשכך את הכאב ולמסך את הגוף והנפש מפני הגירויים הרבים.

הדבר מחליש את הגוף ואת הנפש, מעמעם את התודעה, מקהה את הרגשות, יוצר תלישות שמנתקת בהדרגה את האדם מההזנה הנובעת מהחיבור למרכז העצמי שלו, ומרחיק מנוכחות במרחב הגשמי שיש בה התפתחות ושגשוג, תוך לקיחת אחריות על נתיב החיים.

בנוסף, פעמים רבות ישנם פערים בין מה שהאדם חווה באמצעות חומרים משני תודעה, לבין היכולת שלו להכיל לעבד ולפענח את החויה במערכת המנטלית והרגשית שלו. ניתן לדמות זאת למתיחה מהירה של המארג הנפשי של האדם עד שהוא עלול להיקרע ולעורר טראומה, יציאה מאיזון, מסקנות מוטעות ותפישת מציאות מעוותת ומסולפת.

זאת הסיבה שבגינה אנשים חווים פרנויות, ״מתפלפים״ ומאבדים אחיזה במציאות, לאחר התנסות בחומרים משני תודעה, זאת מכיוון שהבסיס הנפשי שלהם וגרעין העצמי שלהם, אינם חזקים מספיק כדי לאחוז את ההתרחבות התודעתית המהירה, להכיל את הפתיחה והחשיפה הלא מבוקרים לממדים נוספים ולעשות זאת מתוך פרשנות בהירה וצלולה וגיבוי נפשי שמאפשר להם לגשר את החויה שחוו אל החיים הגשמיים והיומיומיים.

דימוי שישי: הממדים כעיר

אם נחזור אל הסקירה של התנועה בין הממדים, הרי שזהו, בראש ובראשונה, מסע המתרחש בפנימיות של האדם.

נסו לדמיין את עצמכם עומדים בכיכר המצויה במרכזה של עיר. את כיכר העיר בה אתם עומדים, אתם מכירים היטב, מכיוון שהוא הממד שבו מרכז העצמי שלכם נטוע. מן הכיכר מתפצלים רחובות רבים המובילים לרבעים ואזורים שונים של העיר, אשר את חלקם אתם מכירים ובחלקם טרם ביקרתם.

בדיוק באותו אופן פועל המרחב הבין-ממדי. ניתן לראות את הממדים השונים כרחובות המתפתלים וקשורים זה לזה בתוך עיר גדולה ומרובת רבעים.

בתנועה בין הממדים, אתם פוסעים ברחוב אחד, ופונים פניה חדה, והנה אתם ברחוב אחר, שונה מאוד, המוביל לאזור חדש.

בכל רחוב החויה היא שונה, האווירה היא אחרת, המראות הנחשפים ייחודיים.

המעבר בין ממד לממד, כמוהו כלקיחת פניה מרחוב אחד לרחוב אחר, כאשר אתם תמיד יכולים לחזור לכיכר העיר – אל העצמי שלכם אשר בו טמון השער אל הממדים השונים.

בתנועה בין הרחובות אינכם שוכחים את כיכר העיר. אתם גם זוכרים היטב את הרחוב ממנו הגעתם המוביל לכיכר העיר, אך אינכם מזוהים איתו והוא אינו מגדיר אתכם. הוא רק רחוב אחד בין הרבה מאוד רחובות, שכולם חלק מעיר מרובת רבעים, שכבות וממדים.

תנועה בין-ממדית / מסע בין-ממדי

כאשר אתם מבקשים ליצור תנועה בין-ממדית, אל תנסו לברוח מן העולם הגשמי, לעזוב את הגוף שלכם ולהיכנס למצב מדיטטיבי הלוקח אתכם רחוק מכאן. נסו להביא את הממדים אליכם, לכאן, אל ההוויה האנושית שלכם, לטייל בין הרחובות השונים הפתוחים בפניכם ולהיחשף לרבעים חדשים.

בכך תוכלו לפתוח את הדלתות בין הממדים, כך שיתממשקו אל העולם הגשמי ואל האנושיות שלכם וינהלו עימם יחסי גומלין. כאשר תעשו זאת תמצאו כי הממד הגשמי, המוכר והידוע לכם היטב, נצבע בצבעים חדשים ונשטף בפרספקטיבה המגיעה מן הממדים הגבוהים יותר.

תחילה, החויה תהיה מופשטת, אך בהדרגה היא תתחבר אל האנושיות שלכם ואל חיי היומיום שלכם ותביא אל חייכם משמעויות חדשות, אשר לא היו גלויות עד כה.

המשמעויות הללו ישזרו אל תוך פעולות פשוטות השלובות בחיים האנושיים שלכם, ובכך תמצאו את עצמכם מתבוננים על עצמכם ועל העולם בעיניים חדשות, מסגלים לעצמכם אופייני התנהלות חדשים, נורמות שונות והתייחסות חדשה אל עצמכם ואל החיים שלכם.

הממדים ידברו אליכם:

כשאתם מוזגים לעצמכם את הקפה של הבוקר, כאשר אתם מביטים בשעון שעל צג הטלפון שלכם, כאשר אתם מרימים מבטכם לשמיים אל להקת ציפורים חולפת, כאשר אתם מתבוננים על ענפי העץ הנעים ברוח הערב, כאשר אתם נוהגים הביתה בסיום יום עבודה, כאשר אתם עומדים במקלחת תחת זרם המים השוטף את גופכם, כאשר אתם משוטטים ברשתות החברתיות, ועוד ועוד.

הממדים ידברו אליכם, בתמונות, מילים שקופצות אליכם מבין השורות הכתובות, בצירופי מספרים, בשיר המושמע ברדיו, במבט המצטלב במבטו של אחר, בבעל חיים המגיע אל פתחכם, בקרן שמש החודרת מבעד לחלון, ועוד ועוד אירועים יומיומיים, אשר יקבלו משמעויות חדשות ויאפשרו לכם להתבונן על זרימת החיים, כעל חלק מתמונה רחבה הרבה יותר.

כאשר אתם מבקשים ליצור תנועה בין-ממדית, חשוב כי תכירו בכך שהממדים נמצאים כאן וגם שם, ובעצם בכל מקום, וכי הכניסה אליהם הינה דרך דלת פנימית הנפתחת באמצעות סקרנות, מעוף, פתיחות ומוכנות לערער על המוכר והידוע.

ועתה, משקיבלנו תמונה רב-ממדית על קיומם של הממדים והתנועה ביניהם… בואו נדבר על הממדים כעל ספי תודעה באנושות.

על כך במאמר הבא בסדרה – התנועה אל הממד החמישי.