טלי פורטנוי
ראש המרכז הלימודי
אחראית על הובלה והכשרה של סגל המנחים, מרצה ומובילת תכנית לימוד, מטפלת ושותפה בצוות הכשרת מטפלים. בעלת תואר שני בכימיה
קיץ או חורף? חורף, כי אני אוהבת ללבוש מעילים וגם גשם, אנשים יותר יפים בחורף.
תה או קפה? קפה הפוך על שקדים.
מה אנחנו לא יודעים עליך? במסגרת התואר השני שלי ניסיתי למצוא תרופה לאיידס, ובמסגרת המחקר אספנו עובש ממזגנים מכל רחבי העולם.
מה תקחי לחופשה בקאריביים? אני לא אסע לחופשה בקאריביים, זה נראה לי משעמם בטירוף, אבל אני לוקחת לחופשות אלכוהול כדי שלא יהיה ממש משעמם, ספר של אחת מתכניות הלימוד שלנו, וקלפים למשחק.
מה הטעם לחיים? להתפתח, ללמוד, להכיר דברים חדשים ולהעביר את זה הלאה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בחיפה, בכרמל, למדתי בריאלי והייתי מה שנקרא "מופרעת". חקרתי את הקצוות. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 15 ואבא שלי התחתן שוב. למדתי תואר ראשון בכימיה ואז עזבתי את חיפה ועברתי לת"א ללמוד תואר שני.
הלימודים לתואר שני היו ממש קשים. היינו חוקרים המון ולפעמים לא מגלים כלום. אחרי 7 שנים, יצאתי מהאוניברסיטה בהבנה שאני לא רוצה להיכנס יותר למעבדה בחיים. מה שעניין אותי זה לעבור מלבישה של ג'ינס ונעלי ספורט, למיני ועקבים. התחלתי לעבוד בסטארטאפים של מכשור רפואי בתפקידים בכירים, כמנהלת אבטחת איכות ומנהל תפעול, והגעתי לבנימינה אחרי שחברה אמריקאית קנתה את החברה שעבדתי בה, ומאז אני שם.
אבא שלי חלה בסרטן כשהייתי בהריון עם מאיה (הבת האמצעית שלנו), ובמקביל התחילה לי אלרגיה נוראית. הלכתי לרופא שנתן לי אנטיביוטיקה ואנטי-היסטמינים אבל זה לא עזר. התקשרתי לגיא טילינגר, שהכרתי עוד מימי בית הספר, ואמרתי לו שאני חייבת עזרה. הוא טיפל בי אנרגטית דרך הטלפון ואמר שאני צריכה איזון כולל. מאותו בוקר שאחרי הטיפול, הכל עבר. זרקתי את כל הכדורים, ולקח לי חצי שנה להבין ולעכל מה קרה שם, ואז התקשרתי והודעתי לו שאני באה לטיפול קבוע. הוא ענה שבגלל שאנחנו חברים זה פחות מתאים שהוא יהיה המטפל שלי, ושלח אותי ללוהאריה.
לטיפול אצל לוהאריה הגעתי אחרי שנים של טיפול פסיכולוגי ושל עבודה בלתי נגמרת, הן בקריירה המקצועית והן בבית. משם המשכתי ללימודים במרכז שהיו מרתקים עבורי. במהלך הלימודים כל מי שלמדו איתי בקבוצה עברו הכשרה כמנחים והחלו ללמד ובסופו של דבר, אחרי כולם, גם אני. התחלתי לטפל ולהנחות, ועברתי למשרה חלקית של יום בשבוע, שאיפשרה לי להקדיש את מרבית הזמן שלי לפעילות במרכז.
היום אני גרה בבנימינה עם גבי, שלושת הילדים שלנו וצוקו הכלב, אני חברת הנהלת המרכז, והתפקיד שלי הוא הובלת המרכז הלימודי. אני אחראית על הסגל שלנו, על מסלולי הלימוד, אני כותבת את הסילבוס של המודולים ביחד עם צוות המוצר, אחראית על כוח-האדם וחונכת את ראשי הצוותים. מעבר לשיעורי המודולים יש לנו פעילויות הטמעה, מעגלי התפתחות ותכניות שונות עבור קהילת הלומדים. אני חברה בצוות הכשרת המטפלים ועוסקת גם בתכלול הענף הזה עם הפרויקטים השונים של המרכז. בנוסף אני כמובן מטפלת ומרצה.
פונים אליך כשצריכים…
כל הדברים שקשורים לתכנים של המרכז הלימודי, וגם כשאנחנו עושים משהו שמעולם לא עשינו או שהוא מאתגר במיוחד, אתם בדרך כלל תמצאו אותי שם.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
בא לי לפתוח בעוד רמה את המודלים והתכנים הקיימים, לפתוח את בסיס הידע שלנו ולפרוש אותו לעוד הגות והעמקה, לגלות את הרבדים הסמויים ולמצוא את החוט המקשר.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
חוקרת את התודעה, הוגה בה, משחקת עם ממד הזמן, ומחברת רוחב יריעה קוונטי לתוך מרחב לינארי.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית עבורי, מקום מפגש של אנשים מהממים, של קהילה שחלק ממנה הפכו להיות החברים הכי טובים שלי. הוא עוזר לי להתפתח כל הזמן לפרוץ את תקרות הזכוכית שלי, והוא מאפשר לי לא רק להתפתח בעצמי, אלא להעביר את הידע הלאה ולעזור לאנשים אחרים לפרוץ את תקרות הזכוכית שלהם. הוא מהווה עבורי אי של שפיות בתוך מציאות מטלטלת.
טלי פורטנוי
ראש המרכז הלימודי
קיץ או חורף? חורף, כי אני אוהבת ללבוש מעילים וגם גשם, אנשים יותר יפים בחורף.
תה או קפה? קפה הפוך על שקדים.
מה אנחנו לא יודעים עליך? במסגרת התואר השני שלי ניסיתי למצוא תרופה לאיידס, ובמסגרת המחקר אספנו עובש ממזגנים מכל רחבי העולם.
מה תקחי לחופשה בקאריביים? אני לא אסע לחופשה בקאריביים, זה נראה לי משעמם בטירוף, אבל אני לוקחת לחופשות אלכוהול כדי שלא יהיה ממש משעמם, ספר של אחת מתכניות הלימוד שלנו, וקלפים למשחק.
מה הטעם לחיים? להתפתח, ללמוד, להכיר דברים חדשים ולהעביר את זה הלאה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בחיפה, בכרמל, למדתי בריאלי והייתי מה שנקרא "מופרעת". חקרתי את הקצוות. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 15 ואבא שלי התחתן שוב. למדתי תואר ראשון בכימיה ואז עזבתי את חיפה ועברתי לת"א ללמוד תואר שני.
הלימודים לתואר שני היו ממש קשים. היינו חוקרים המון ולפעמים לא מגלים כלום. אחרי 7 שנים, יצאתי מהאוניברסיטה בהבנה שאני לא רוצה להיכנס יותר למעבדה בחיים. מה שעניין אותי זה לעבור מלבישה של ג'ינס ונעלי ספורט, למיני ועקבים. התחלתי לעבוד בסטארטאפים של מכשור רפואי בתפקידים בכירים, כמנהלת אבטחת איכות ומנהל תפעול, והגעתי לבנימינה אחרי שחברה אמריקאית קנתה את החברה שעבדתי בה, ומאז אני שם.
אבא שלי חלה בסרטן כשהייתי בהריון עם מאיה (הבת האמצעית שלנו), ובמקביל התחילה לי אלרגיה נוראית. הלכתי לרופא שנתן לי אנטיביוטיקה ואנטי-היסטמינים אבל זה לא עזר. התקשרתי לגיא טילינגר, שהכרתי עוד מימי בית הספר, ואמרתי לו שאני חייבת עזרה. הוא טיפל בי אנרגטית דרך הטלפון ואמר שאני צריכה איזון כולל. מאותו בוקר שאחרי הטיפול, הכל עבר. זרקתי את כל הכדורים, ולקח לי חצי שנה להבין ולעכל מה קרה שם, ואז התקשרתי והודעתי לו שאני באה לטיפול קבוע. הוא ענה שבגלל שאנחנו חברים זה פחות מתאים שהוא יהיה המטפל שלי, ושלח אותי ללוהאריה.
לטיפול אצל לוהאריה הגעתי אחרי שנים של טיפול פסיכולוגי ושל עבודה בלתי נגמרת, הן בקריירה המקצועית והן בבית. משם המשכתי ללימודים במרכז שהיו מרתקים עבורי. במהלך הלימודים כל מי שלמדו איתי בקבוצה עברו הכשרה כמנחים והחלו ללמד ובסופו של דבר, אחרי כולם, גם אני. התחלתי לטפל ולהנחות, ועברתי למשרה חלקית של יום בשבוע, שאיפשרה לי להקדיש את מרבית הזמן שלי לפעילות במרכז.
היום אני גרה בבנימינה עם גבי, שלושת הילדים שלנו וצוקו הכלב, אני חברת הנהלת המרכז, והתפקיד שלי הוא הובלת המרכז הלימודי. אני אחראית על הסגל שלנו, על מסלולי הלימוד, אני כותבת את הסילבוס של המודולים ביחד עם צוות המוצר, אחראית על כוח-האדם וחונכת את ראשי הצוותים. מעבר לשיעורי המודולים יש לנו פעילויות הטמעה, מעגלי התפתחות ותכניות שונות עבור קהילת הלומדים. אני חברה בצוות הכשרת המטפלים ועוסקת גם בתכלול הענף הזה עם הפרויקטים השונים של המרכז. בנוסף אני כמובן מטפלת ומרצה.
פונים אליך כשצריכים…
כל הדברים שקשורים לתכנים של המרכז הלימודי, וגם כשאנחנו עושים משהו שמעולם לא עשינו או שהוא מאתגר במיוחד, אתם בדרך כלל תמצאו אותי שם.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
בא לי לפתוח בעוד רמה את המודלים והתכנים הקיימים, לפתוח את בסיס הידע שלנו ולפרוש אותו לעוד הגות והעמקה, לגלות את הרבדים הסמויים ולמצוא את החוט המקשר.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
חוקרת את התודעה, הוגה בה, משחקת עם ממד הזמן, ומחברת רוחב יריעה קוונטי לתוך מרחב לינארי.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית עבורי, מקום מפגש של אנשים מהממים, של קהילה שחלק ממנה הפכו להיות החברים הכי טובים שלי. הוא עוזר לי להתפתח כל הזמן לפרוץ את תקרות הזכוכית שלי, והוא מאפשר לי לא רק להתפתח בעצמי, אלא להעביר את הידע הלאה ולעזור לאנשים אחרים לפרוץ את תקרות הזכוכית שלהם. הוא מהווה עבורי אי של שפיות בתוך מציאות מטלטלת.
טלי פורטנוי
ראש המרכז הלימודי
אחראית על הובלה והכשרה של סגל המנחים, מרצה ומובילת תכנית לימוד, מטפלת ושותפה בצוות הכשרת מטפלים. בעלת תואר שני בכימיה
קיץ או חורף? חורף, כי אני אוהבת ללבוש מעילים וגם גשם, אנשים יותר יפים בחורף.
תה או קפה? קפה הפוך על שקדים.
מה אנחנו לא יודעים עליך? במסגרת התואר השני שלי ניסיתי למצוא תרופה לאיידס, ובמסגרת המחקר אספנו עובש ממזגנים מכל רחבי העולם.
מה תקחי לחופשה בקאריביים? אני לא אסע לחופשה בקאריביים, זה נראה לי משעמם בטירוף, אבל אני לוקחת לחופשות אלכוהול כדי שלא יהיה ממש משעמם, ספר של אחת מתכניות הלימוד שלנו, וקלפים למשחק.
מה הטעם לחיים? להתפתח, ללמוד, להכיר דברים חדשים ולהעביר את זה הלאה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בחיפה, בכרמל, למדתי בריאלי והייתי מה שנקרא "מופרעת". חקרתי את הקצוות. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 15 ואבא שלי התחתן שוב. למדתי תואר ראשון בכימיה ואז עזבתי את חיפה ועברתי לת"א ללמוד תואר שני.
הלימודים לתואר שני היו ממש קשים. היינו חוקרים המון ולפעמים לא מגלים כלום. אחרי 7 שנים, יצאתי מהאוניברסיטה בהבנה שאני לא רוצה להיכנס יותר למעבדה בחיים. מה שעניין אותי זה לעבור מלבישה של ג'ינס ונעלי ספורט, למיני ועקבים. התחלתי לעבוד בסטארטאפים של מכשור רפואי בתפקידים בכירים, כמנהלת אבטחת איכות ומנהל תפעול, והגעתי לבנימינה אחרי שחברה אמריקאית קנתה את החברה שעבדתי בה, ומאז אני שם.
אבא שלי חלה בסרטן כשהייתי בהריון עם מאיה (הבת האמצעית שלנו), ובמקביל התחילה לי אלרגיה נוראית. הלכתי לרופא שנתן לי אנטיביוטיקה ואנטי-היסטמינים אבל זה לא עזר. התקשרתי לגיא טילינגר, שהכרתי עוד מימי בית הספר, ואמרתי לו שאני חייבת עזרה. הוא טיפל בי אנרגטית דרך הטלפון ואמר שאני צריכה איזון כולל. מאותו בוקר שאחרי הטיפול, הכל עבר. זרקתי את כל הכדורים, ולקח לי חצי שנה להבין ולעכל מה קרה שם, ואז התקשרתי והודעתי לו שאני באה לטיפול קבוע. הוא ענה שבגלל שאנחנו חברים זה פחות מתאים שהוא יהיה המטפל שלי, ושלח אותי ללוהאריה.
לטיפול אצל לוהאריה הגעתי אחרי שנים של טיפול פסיכולוגי ושל עבודה בלתי נגמרת, הן בקריירה המקצועית והן בבית. משם המשכתי ללימודים במרכז שהיו מרתקים עבורי. במהלך הלימודים כל מי שלמדו איתי בקבוצה עברו הכשרה כמנחים והחלו ללמד ובסופו של דבר, אחרי כולם, גם אני. התחלתי לטפל ולהנחות, ועברתי למשרה חלקית של יום בשבוע, שאיפשרה לי להקדיש את מרבית הזמן שלי לפעילות במרכז.
היום אני גרה בבנימינה עם גבי, שלושת הילדים שלנו וצוקו הכלב, אני חברת הנהלת המרכז, והתפקיד שלי הוא הובלת המרכז הלימודי. אני אחראית על הסגל שלנו, על מסלולי הלימוד, אני כותבת את הסילבוס של המודולים ביחד עם צוות המוצר, אחראית על כוח-האדם וחונכת את ראשי הצוותים. מעבר לשיעורי המודולים יש לנו פעילויות הטמעה, מעגלי התפתחות ותכניות שונות עבור קהילת הלומדים. אני חברה בצוות הכשרת המטפלים ועוסקת גם בתכלול הענף הזה עם הפרויקטים השונים של המרכז. בנוסף אני כמובן מטפלת ומרצה.
פונים אליך כשצריכים…
כל הדברים שקשורים לתכנים של המרכז הלימודי, וגם כשאנחנו עושים משהו שמעולם לא עשינו או שהוא מאתגר במיוחד, אתם בדרך כלל תמצאו אותי שם.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
בא לי לפתוח בעוד רמה את המודלים והתכנים הקיימים, לפתוח את בסיס הידע שלנו ולפרוש אותו לעוד הגות והעמקה, לגלות את הרבדים הסמויים ולמצוא את החוט המקשר.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
חוקרת את התודעה, הוגה בה, משחקת עם ממד הזמן, ומחברת רוחב יריעה קוונטי לתוך מרחב לינארי.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית עבורי, מקום מפגש של אנשים מהממים, של קהילה שחלק ממנה הפכו להיות החברים הכי טובים שלי. הוא עוזר לי להתפתח כל הזמן לפרוץ את תקרות הזכוכית שלי, והוא מאפשר לי לא רק להתפתח בעצמי, אלא להעביר את הידע הלאה ולעזור לאנשים אחרים לפרוץ את תקרות הזכוכית שלהם. הוא מהווה עבורי אי של שפיות בתוך מציאות מטלטלת.