אני מאמינה שעל-מנת לחיות חיים שלמים ומלאים, נדרש להתייחס לחיים כאן על פני האדמה בהקשר הכולל שלהם. משמע, נדרש להתעלות מעל הנטייה להתבונן על המציאות מתוך פרספקטיבה אישית, סובייקטיבית הממוקדת בזהות העצמית ומזוהה עימה באופן מוחלט, ולהיפתח להתבוננות על המכלול אליו כולנו שייכים, ללא קשר לזהויות השונות המתקיימות כאן במרחב האפשרויות של כדור הארץ.
זהו תהליך אבולוציוני של התפתחות הישות האנושית, ממצב הוויה אנוכי, מאוים והישרדותי, למצב הוויה נינוח, פתוח וסקרן, המוכן לשאול שאלות, לערער על המוכר והידוע, לחשוב באופן מקורי ועצמאי ולהתבונן בביטחון ובאובייקטיביות אל מעבר לגבולות המצומצמים של העצמי.
תהליך אבולוציוני זה, סולל את הדרך להכרה האישית במקור ממנו התגלמו בני האנוש כאן בגופים פיסיים, להתרועעות עם המרחבים הקוסמיים הבין ממדיים ולראיה את עולם הממשות הגשמית כחלק מרצף רחב הרבה יותר של חיים.
אנחנו חיים בעולם שבו המציאות משתנה בצעדי ענק ומערערת את המוכר והידוע. זהו מצב שיכול להוביל לנעיצת עקבים נואשת בכל מה שמוכר וידוע כדי להרגיש קרקע בטוחה ויציבה, או לחלופין להתפקחות וחיפוש תודעתי ורוחני שבבסיסו הרצון ליצור שינוי.
במאמר הבא ארצה להוביל אתכם במסע אל מקור העצמי האנושי.
זהו מסע מן האלוהות אל האנושיות שבו אביא הבנות כיצד השאיפה לשייכות, לקבלה ולאהבה היא כוח רב עוצמה הטבוע בכל אחד ואחת מבני האנוש ככוח קוסמי מחבר ומניע, וכיצד נעשה שימוש לרעה בשאיפה זו על-מנת לשלוט, לתמרן ולהשתמש באנשים באופן שלילי, המרחיק אותם מן החיבור האותנטי לעצמם ומן החיבור ההרמוני זה לזה.
בנוסף, אספר לכם כיצד נעשה שימוש בבחירה החופשית על-מנת לתמרן את הציבור ולהרחיק אותו מן העוצמה שלו ואביא הבנות על השלב האבולוציוני הבא שבו האנושות נדרשת להשתחרר מן השליטה ולצאת לחופש שבבחירה מודעת.
לבסוף, אתאר לכם כיצד ניתן להשתמש בבחירה החופשית ובשאיפה האנושית לשייכות, ערכיות, קבלה ואהבה, ככלי תומך המעצים את האינדיבידואל ואת הכלל, וכיצד כל אחד ואחת מאיתנו וכולנו ביחד מחוללי השינוי.
כדי להנגיש את הדברים חילקתי את המאמר הזה ל-7 פרקים ואפרסם אותו בשלושה חלקים.
אלוהות בגובה העיניים
החתירה להבנת העולמות המצויים מעבר לממד הגשמי, לובשת כאן על פני האדמה שתי תצורות ביטוי מרכזיות של חיפוש רוחני תודעתי: הראשונה דתית והשנייה מדעית.
הדת מבקשת להכתיב נתיב מוגדר ומוחלט המקרב את האדם אל הנשגב והאלוהי ואילו המדע מבקש למצוא תורה שתכיל בתוכה את התאוריות המדעיות השונות ותיישב את הסתירות ביניהן.
פעמים רבות שתי הגישות הללו מתנגשות זו בזו ומבטאות שאיפה כוחנית לבלעדיות, לשליטה, לכוח ולהכרה.
רבים מן המדענים פוסלים את כל מה שאינו בר הוכחה בכלים המדעיים המוכרים, ורבים מאנשי הדת פוסלים גישות אחרות לרוחניות ולחיים, גישות אשר אינן תואמות את הפרדיגמה הדתית ואת הנרטיב שהיא מביאה.
בכך, פעמים רבות, נוצרת הגמוניה של הדתות אשר מציעות מערכות אמונה מוגבלות ומיושנות אשר קפאו בזמן, ולצידן הגמוניה של מדענים השוללים ומזלזלים בגישות שאינן בזרם המרכזי וניזונים, פעמים רבות, מבעלי אינטרס המממנים מחקרים באופן מגמתי, אשר אין בו ראיה את תועלת הכלל, אלא שיקול מסחרי מוטה.
לאחרונה קראתי ראיון בידיעות אחרונות, עם פרופ' חיים אשד שעמד בראש תוכנית החלל הישראלית וכתב ספר חדש הנקרא: "היקום מעבר לאופק".
בספר , הוא טוען שחוצנים מכל רחבי היקום כבר מתהלכים בינינו, מפגשים מהסוג השלישי הם ממש מעבר לפינה ו"הפדרציה הגלקטית" מעכבת את פרסום המידע כדי לא לגרום לפאניקה. הוא מספר איך החייזרים מנעו כמה שואות גרעיניות, מה באמת קורה בחווה המסתורית ביוטה ומתי נוכל לקפוץ לביקור בחורים שחורים. הוא מתאר בספר את תקרת הזכוכית של הממסד המדעי והדתי ועל חיים חוצנים וחייזרים שיצרו קשר עם כדור הארץ מזמן כאשר הדבר מוסתר על ידי ממשלות ובעלי אינטרס.
בראיון הוא אומר כי: מאחר והשיג את כל ההישגים המדעיים וזכה להכרה בינלאומית, הוא מרשה לעצמו לעסוק בתחום אשר ״אקדמיית המיינסטרים״ מוקיעה ומפגינה כלפיו זלזול.
הוא מוסיף כי: ״אם הייתי בא עם מה שאני אומר לפני חמש שנים היו מאשפזים אותי… כל מקום שבו ניגשתי אליו באקדמיה עם זה זרקו אותי למרות שהייתי כוכב בתחומים אחרים, כשהגעתי לזה אמרו הבחור יצא מדעתו. היום כבר מדברים אחרת, היום אומרים – מעניין – אבל לשנות פרדיגמה במדע זה קשה יותר מאשר לשנות פרדיגמה אצל הרב קנייבסקי״
לשאלה האם אין לו מה להפסיד מן העיסוק בנושא הוא עונה: ״אין לי מה להפסיד. אני קיבלתי את התארים והפרסים שלי, מכבדים אותי באוניברסיטאות בחו״ל וגם המגמה משתנה ומוכנים לדבר על זה…״
תקרת הזכוכית הכפולה של המדע ושל הדת, מנעה לאורך תקופה ארוכה את השלב האבולוציוני הבא של האנושות.
בשלב האבולוציוני הבא מדע ורוח יהיו שזורים זה בזה, והתפישה הרוחנית את האלוהות תפוגג את הנרטיב הילדותי והמוגבל אודות האלוהות הנפוץ בקרב האנושות, לטובת גישה חדשה, בוגרת ותבונית המסוגלת להכיל עולם רב ממדי וקוונטי, שבו האלוהות הינה שדה תודעה דינאמי ואדיר ממדים, מארג קוסמי שכולנו חלק בלתי נפרד ממנו, שדה הוויה אשר ניתן לקיים עימו יחסי גומלין.
האלוהות, שכולנו חלק ממנה, מזמינה ליחסי גומלין המבוססים על התפתחות וטרנספורמציה המתקיימות על בסיס קבוע, תבוניות ותודעה ערה ורחבה המאפשרות הבנה של עולמות מופשטים ושל מסתורי הקוסמוס ויכולת לפענח רעיונות מתקדמים ולתרגם אותם אל תוך העולם הגשמי כמערכת ערכים וכאופייני התנהלות המגובים בטכנולוגיה מתקדמת בשירות הצמיחה האישית והקולקטיבית.
על-מנת לנהל קשרי גומלין הרמוניים עם האלוהות נדרש לכל אחד ואחת לשוב אל האלוהות הטמונה בו.
זהו תהליך עמוק שיש בו את השיבה לזהות האותנטית המתעלה מעל ההגדרות והחלוקות המקובלות בקרב האנושות. בתהליך זה מומרת התפישה האנושית המקוטבת, הנוטה להגדיר את המציאות באופן מוחלט (טוב ורע, מלאך ושטן, נשגב ושפל וכו׳) ואת העצמי באופן מצומצם ודיכוטומי (גזע, דת, מין, לאום וכו׳) בתפישה חדשה הרואה את הרבדים הרבים המרכיבים את המציאות ומזהה שהם חלק מאותו שלם, חלק מאותה רקמה.
שפת האלוהות
שפת האלוהות אינה מוחלטת או מקוטבת, מכיוון שבעולם הרב ממדי והקוונטי שבו שורה האלוהות, הכל פתוח למניפות על-סופיות של אפשרויות ביטוי ומימוש, שכולן חלק ממארג פוטנציאלים אחד – שדה מאוחד.
כדי ליצור קשר עם האלוהות הפנימית ועם האלוהות הטמונה בתוך העצמי, נדרש להכיר את שפת האלוהות שהינה שפה בין ממדית, ללמוד לפענח את הריבוד ובין הממדיות הטמונים בה ולהכיר את החוקיות שלה המייצגת עקרונות התנהלות קוסמיים שניתן ללמוד אותם ולפעול על-פיהם על-מנת לממש חיים של צמיחה.
לשפת האלוהות עקרונות וערכים מגוונים, חלקם פשוטים ואחרים מורכבים להבנה האנושית הלכודה בתפישה של שלושה ממדים ומזוהה עם החוקיות היחסית של כדור הארץ ורואה בה חוקיות בלעדית ומוחלטת.
לשם הדוגמא אחד מן העקרונות הבסיסיים של שפת האלוהות הינו חוק המשיכה (דומה מושך דומה) שהינו עיקרון אלוהי, אשר הקבלה אותו והעבודה עימו מזמינות להבין כי העצמי ממגנט אליו את הדומה לו ודוחה את השונה ממנו.
קבלת העיקרון האלוהי הזה, מולידה בגרות ואחריות אישית, המאפשרות השפעה על המציאות האישית והקולקטיבית.
גם ערכים דוגמת כבוד האדם וחירותו, הינם ערכים המתרגמים את ההוויה האלוהית האחדותית – שדה האינטיליגנציה הקוסמי הכולל לכדי הוויה גשמית.
התפישה האלוהית רואה בכל בני האדם חלק בלתי נפרד מאותו מארג קוסמי.
התרגום של תפישה זו אל עבר אופיין התנהלות חברתי שיש בו את הנאמנות לכבוד האדם וחירותו, ללא הבדל דת, גזע ומין הוא זה המאפשר לעיקרון האלוהי לבוא לכדי ביטוי במרחב הגשמי.
היכולת לאמץ גישה חדשה כלפי האלוהות, נובעת מן המוכנות להסתכל אל האלוהות בגובה העיניים, להישיר אליה מבט מתוך ענווה ועוצמה ולפעול עימה כשותפים, היוצרים מציאות באופן מושכל, מודע ותבוני, אשר יש בו שזירה של נקודת המבט האישית והסובייקטיבית עם זו הכוללת, העל אישית והאובייקטיבית, מתוך הכרה צלולה ובהירה כי כולנו חלקים מאותו השלם.
שאלות קיומיות
מאין באנו? האם החיים כאן על פני האדמה אקראיים? מי יצר את כל זה? האם קיימים חיים נוספים מעבר לחיים הגשמיים? כיצד ניתן ליצור קשר עם עולמות וממדים נוספים? האם אנחנו לבד ביקום או שמתקיימים חיים תבוניים נוספים מלבד אלו האנושיים?
אלו הן שאלות קיומיות אשר מעסיקות את האנושות משחר היותה.
השאלות הללו מנסות למצוא משמעות לקיום, לחתור אל מעבר למוכר ולידוע ולמצוא את הדרך לפוגג את תקרת הזכוכית האישית וגם הקולקטיבית.
אלו שאלות אשר התשובות להן טמונות בפנימיות של כל אחד ואחת, כזיכרון קדמון אשר ניתן להעיר אותו ושיש בו את ההכרה הפשוטה והבהירה שהעצמי האנושי הינו חלק מעצמי רחב הרבה יותר, אוניברסלי ונצחי וכי העצמי האוניברסלי, הנצחי הינו חלק ממכלול אדיר של מהויות קוסמיות, שונות ומגוונות, החוות את עצמן חלק מאותה אחדות.
העצמי האוניברסלי הקוסמי, המוכר גם כמונח ״נשמה״, הינו עצמי מופשט. אין לו גוף פיסי והוא שדה אנרגיה תבוני, בעל אינטליגנציה המתפתחת לאורך קיומו, בשלל התנסויות אשר חלקן גשמיות ופיסיות ואחרות מופשטות ונטולות תצורה חומרית.
במרחבים הבין ממדיים מהם מגיעות הנשמות, מתקיימת חוויה מתמדת של אחדות וכל הנשמות הוות את עצמן כחלק מרקמה חיה אחת. חוויה זו, השוזרת עצמי אינדיבידואלי עם עצמיים אינדיבידואליים נוספים לכדי רקמה דינאמית המתפתחת הן בנפרד והן ביחד, מעניקה תחושה עמוקה של שייכות, ביטחון, אהבה, מלאות ויכולת לקבל באורח מתמיד אוריינטציה מתוך השיתופיות בין נקודות מבט רבות החולקות זו עם זו באופן סימולטני את הרשמים, הפרספקטיבה והתובנות.
לחלק השני של המאמר | לחלק השלישי של המאמר
