|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
אחת התופעות שצפות ועולות כאשר נוצר קונפליקט שיש בו אלימות, דרמה, מאבק וערעור של המציאות, הינה הצורך לתפוס צד ולהגדיר באופן מוחלט: ״טובים״ ו״רעים״.
החלוקה הדיכוטומית ל״טובים״ ו״רעים״ מספקת לנפש תחושה של צדק, שליטה, אוריינטציה, ודאות ותכלית, ומעניקה חוויה של שייכות לצד שהוא ״צודק״ ו״בסדר״ ושעליו יש להגן.
ההשתייכות לצד מסויים יוצרת תגמול רגשי שאנשים צמאים לו.
זהו תגמול רגשי המזין את הנפש בחוויה של חיבור למשהו שהוא גדול יותר מן העצמי הבודד, ומעצים אמונה ותחושה של כוח ולהט.
גם שנאה יכולה להזין את הנפש בתחושה של כוח, אך זוהי תחושה אשלייתית, כאשר בפועל זהו רגש שלילי המרעיל את הנפש וסופו לכלות את האדם מבפנים ולהשאירו מרוקן ומנותק ממקורו הקוסמי.
דבר אינו קבוע או מוחלט
בעידן הרשתות החברתיות, השאיפה הגוברת לשייכות יוצרת תופעה מגוחכת ופזיזה של נקיטת צד כטרנד אופנתי המשדר עדכניות.
בפועל, פעמים רבות נקיטת העמדה מבוססת על בורות, שטחיות, מידע מגמתי וחלקי וגם על פייק ניוז.
אנו רואים ידוענים ומשפיעני רשת, אשר בחוסר אחריות משווע, מתעקשים לנקוט צד בנושאים שאינם בקיאים בהם, וגוררים אחריהם את העוקבים שלהם המבקשים להרגיש in ו-cool, ויוצרים הטיה של דעת הקהל לשיח שטוח, מקוטב וטעון רגשית.
השאיפה הנפשית לקחת צד באופן מוחלט המקטלג כ"טוב" ו"רע", ואף יוצר דה-לגיטימציה של ה״צד השני״, מוכרת וידועה כאשר בני זוג מתגרשים והסביבה מרגישה צורך לתפוס צד. תופעה זו גם מוכרת בקונפליקטים בין זרמים פוליטיים וגם בזירה הרחבה יותר של מלחמות ומאבקים בין מדינות ועמים.
זהו הנרטיב המלווה את תת-המודע הקולקטיבי של האנושות ועוסק במלחמת אור בחושך, מבלי להבין כי כל הספקטרום כולו מבטא את הפנים של המין האנושי, יפות וכעורות , שמיימיות ומפלצתיות.
בכל אור יש חלקיקים של חושך.
בכל חושך ישנם חלקיקים של אור.
דבר אינו קבוע או מוחלט, אלא הכל מצוי בתנועה אותה אנו מעצבים באמצעות הבחירות שלנו והאופן שבו אנו תופשים את עצמנו ואת המציאות.
הנטייה הזו לקטלג באופן מוחלט ל״טובים״ ו״רעים״ אמנם עושה, לכאורה, סדר בעבור הנפש המבקשת ודאות ומוחלטות, והיא מאוד נוחה – אך זוהי נטייה ילדותית, המתעלמת מכך שהמציאות הרבה יותר מורכבת ומרובדת ולמעשה אין בה אמת אחת מוחלטת.
מציאות מורכבת
לחיות במציאות מרובדת שאינה חד משמעית ודיכוטומית דורש מן האדם להשקיע בתודעה שלו ולקחת אחריות.
זה דורש להיות בערות ותבוניות.
דורש אורך רוח, סבלנות ואיפוק.
אך הרוב מעדיפים את הקטרזיס שמעניקה ההשתייכות לצד כלשהו.
רבים אינם רוצים להתאמץ, להשקיע בתודעה שלהם ולקחת אחריות על תרומתם לעיצוב המציאות, ובכך מקבלים את התוכן הלעוס על ידי בעלי אינטרס ובולעים אותו מבלי למצמץ, או לחשוב פעמיים.
במיוחד בימים הללו, אנחנו רואים את הקטלוג הכל-כך מוחלט ושטוח אותו אני מתארת, בתוך המציאות הכאוטית והאלימה בה אנו מצויים.
השיח המקוטב הזה הינו חלק ממגמה מתמשכת שבה רק משתנים השחקנים אך הקול הינו אותו קול של הפרדה, שנאה ופריקה של תסכול ורגשות שליליים:
מחוסנים ולא מחוסנים
חרדים וחילוניים
שוטרים ואזרחים
ערבים ויהודים
מחוללי השינוי
במיוחד בימים אלו, חשוב שלא נכליל, שנתבונן על התהליכים בעין בוגרת ומפוקחת ונבין כי המאמץ האמיתי צריך להיות מוקדש לבניית גשרים המבוססים על חיבור בין כאלה שהחזון שלהם הוא של פיוס, דיאלוג, יושרה, כבוד הדדי, כיבוד הדמוקרטיה וחיבור לערכים אוניברסליים.
אנשים המחוברים לחזון הזה מצויים בכל ה״צדדים״ של הקונפליקט.
אנשים אלה הם הרוב, השקט, המפוחד, המיואש, שאינו רואה שינוי באופק, ולצידו ציבור הולך וגדל שליבו מלא תקווה ומחשבתו בהירה ומחוברת לחזון. ציבור אשר אינו הולך שולל אחר מנגנוני השליטה התודעתית וחולם על הנהגה רחבת אופקים ובעלת חזון אזרחי המייצג קידמה ונאורות.
מחוללי השינוי כבר כאן. זהו ציבור המבקש לכונן כאן משהו חדש, להוציא מן המעגל הסגור ולהצמיח הנהגה שאינה מציגה תמונה מקוטבת כדי להפריד, להפחיד ולמשול, אלא פורשת גשר מתוך טוהר כוונות, תקווה ומאור פנים.
אם אתם קוראים דברים אלו ומתחברים אליהם, הרי שאתם חלק ממחוללי השינוי.
בואו נהיה אנחנו המנהיגים החדשים, נסכים לא לקחת חלק במשחקי התפקידים של ״טובים״ ו״רעים״ ונעצים חזון אזרחי שפוי המחבר את כל מי שנפשו חפצה בצמיחה אל עבר עתיד חדש ותודעתו פתוחה להכיל כי זה אפשרי.
מה שניצור – הוא שיהיה!
