|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
פרק רביעי בסדרת "מאווררים את הנפש"
בפרק הקודם בסדרת "מאווררים את הנפש", דיברנו על חופש, ועל כך שאנחנו חיים בחברה המקיימת נורמות, הסללות ושלל כוחות הפועלים עלינו ויוצרים מיסוך והטיה של התודעה שלנו. כוחות אלה מפריעים לאנשים לקיים תקשורת פשוטה בינם לבין עצמם ולזהות מה הם באמת רוצים. לכן, כל כך הרבה אנשים התרגלו לדכא את הרצון האותנטי שלהם, עד שאינם יודעים לזהות אותו עוד, ובטח שלא להקשיב לו.
במאמרים הקודמים כתבתי גם על כך שההתרחקות מהרצון האותנטי מרחיקה אנשים מעצמם, ומתוך כך מרחיקה אותם מחיים של שפע, אושר, שביעות רצון, חדוות קיום וסיפוק. הזמנתי אתכם לשאול את עצמכם: מהו הרצון האותנטי המזוקק שנובע מכם? מה אתם באמת רוצים? – מבלי להתחשב בנורמות, במה מקובל, ראוי או לא ראוי, מבלי לרצות ולשרת ציפיות של אחרים.
אחד הדברים שחשוב לי להדגיש הוא: כשאתם שואלים את עצמכם מה הרצון שלכם, חשוב שתסכימו לשחרר – ולו לרגע – עכבות או מגבלות, ותסכימו לבטא את הרצון הכי מזוקק שלכם – גם אם הוא לא נשמע לכם הגיוני או ריאלי, וגם אם אין לכם מושג איך הוא יכול לבוא לידי ביטוי.
הסכימו לענות על השאלה הזו, גם אם אתם חשים שהתשובה עלולה לטלטל ולהפתיע אתכם. גם אם נראה לכם שמה שאתם רוצים לא אפשרי, דורש ויתורים כואבים, או עלול להפר את ההרמוניה שכבר קיימת בחייכם.
יכול להיות, למשל, שעולה בכם רצון להחליף מקצוע, והרצון הזה מעורר בכם פחד. אתם חוששים שזה לא אפשרי, כי זה עלול לפגוע בפרנסה ובמשפחה שלכם, או לדרוש מכם לחזור לשלב של למידה, אחרי שכבר צברתם ניסיון או מעמד. אלו הן תחושות שיכולות לבלום את תהליך ההתרועעות עם הרצון והחקירה שלו.
בסיפור החיים האישי שלי – אם הייתי מאמינה להיגיון, לנורמות המקובלות, לתבניות של מה אפשרי ומה לא, והייתי משרתת את הציפיות של הסביבה ממני, לא הייתי יוצאת לדרך… הדרך שהולידה את הידע, מסלולי הלימוד, התודעה, הכלים ושיטות הטיפול שפיתחתי לאורך השנים.
היכולת לממש את החזון הרחב הזה, הייתה טמונה בהקשבה שלי לרצון המזוקק שפעם בתוכי, לידיעת הלב שלי, שהגנה עליי מפני ספק שאנשים ניסו לעורר בי, או ביקורת שהפנו כלפיי.
הרצון היה הן המצפן והן המנוע שלי.
הוא סלל את הדרך לנתיב של מימוש מועצם של כל מה שרציתי להגשים.
אני מאמינה שלכולם מגיע לממש את עצמם באופן מורחב, ומתוך עוצמה.
נסו לדמיין איזה חברת מופת ניצור כאן, אם כולם יממשו את עצמם באופן שלם ומלא, מתוך הקשבה לידיעת הלב, לרצון המזוקק ולעצמי האותנטי. ללא השפעה של נורמות ודעות קדומות. דמיינו אילו צמיחה, הפריה הדדית ושגשוג יתקיימו.
היכולת ליצור כאן חברה שמתנהלת בהרמוניה בין כלל חלקיה, נובעת מן העיקרון הקוסמי הפשוט, שעל פיו נתיבי המימוש המועצם שלנו אינם פוסלים או מבטלים זה את זה, אלא מהווים כולם חלק מתמונה אחת שלמה, עשירה ורחבה. כאשר אנחנו מחוברים לרצון הטהור שלנו ולעצמי האותנטי – מסלולי החיים שלנו שזורים כולם זה בזה, ברשת של קשרים חיים, שמפרים מעצימים ותומכים אותנו כפרטים וכקהילות.
אם אנחנו מקיימים את העיקרון הקוסמי שתיארתי, הרי שבכולם קיים פוטנציאל למימוש הנובע מתוך הקשבה לעצמי, נאמנות לרצון המזוקק והקשבה לידיעת הלב.
בכולם קיים הפוטנציאל לחיות חיים של רווחה, שפע, חדוות קיום ומימוש מועצם.
כל שנדרש הוא, בשלב הראשון – להקשיב לרצון הטהור והמזוקק.
ומהו השלב הבא?
המעבר מתיאוריה למימוש
אחרי שהקשבתם לרצון שלכם – השלב הבא הוא להבין שההגשמה שלו תלויה אך ורק בכם, ובמוכנות שלכם ליצור תהליך שבו אתם מסכימים להשתנות ולהתחדש – בין אם זה על-ידי יצירת השינוי הנפשי שהרצון שלכם דורש מכם, ובין אם זה על-ידי ביסוס צעדים מעשיים שיעזרו לכם לבנות את הגשר בין המקום בו אתם מצויים כעת, לבין המקום אליו אתם רוצים להגיע, שלמעשה נגזר מהרצון שזיהיתם.
או במילים אחרות – לעבור מרצון תיאורטי – לרצון מוגשם, מדיבורים – למעשים, ומתיאוריה למימוש, וזאת על מנת להשפיע ולשנות את המציאות שלכם.
בחלק הזה, אני רוצה להציג לכם שני סוגים אופייניים של התנהגות אנושית שכדאי לשים אליהן לב, מכיוון שהן עלולות להכשיל אתכם ולפגוע ביכולת שלכם להגשים את הרצון האותנטי באופן הרמוני ושלם.
כאשר תזהו, מתוך כנות פנימית, איזה סוג רלוונטי לכם, תוכלו להבין על מה אתם נדרשים לשים דגש בתהליך ההגשמה – וגם מה עלול לאתגר אתכם.
טיפוס 1: נטייה לקפוץ ישר ליישום ולדלג על שלבים בתהליך
ישנם כאלה שברגע שהם מזהים רצון שמתעורר בהם, נחפזים לרוץ מהרצון התיאורטי, שרק מתחיל להתעורר, אל עבר המימוש. לרוב, אלה אנשים דינמיים, אוהבים שינויים ותנועה, המקנים להם תחושת חיות וריגוש.
היכולת להוציא מן הכוח אל הפועל, ולעבור מתיאוריה למימוש בזריזות, יכולה להיות איכות מעולה, אך לעיתים קרובות, כשעולה בנו רצון חדש – הוא דורש מאיתנו לבסס גם שינוי פנימי, כדי שנוכל לעמוד במה שהרצון הזה מצריך מאיתנו, ונוכל לגבות אותו באופן מתמשך ובר קיימא.
חישבו למשל על אדם שרוצה לשנות כיוון בקריירה, ומיד קם ומתפטר מעבודתו, מבלי לקיים הכנה ובירור פנימי, לתכנן מסלול הדרגתי ולהבין מה הצעד הבא שלו. התנהלות שכזו יכולה להוביל למצבים של לחץ נפשי ותחושת הישרדות, שלא יאפשרו לו באמת לבחון לעומק את הרצון שלו ולהבשיל לתוכו.
או חישבו על מישהי שמתעורר בה רצון לקחת כלב, והיא מיד רצה לאמץ גור קטן, מבלי לעשות בירור האם היא בשלה לכך, האם היא מבינה את המחויבות שהדבר דורש, וכיצד זה ישנה את אורח החיים שלה – מה שיכול להוביל בהמשך לאתגר נפשי ותסכול.
היכולת לממש מתחילה בפנימיותכם, וביכולת לגבות את הרצון ברמה הנפשית!
כאשר אנשים ממהרים לממש, מבלי שהשכילו להבשיל וליצור את השינוי הנפשי והטרנספורמציה הכרוכה בכך, הם פעמים רבות יחוו תחושות כשלון, תסכול ומפח נפש, כתוצאה מהפער בין הרצון התיאורטי והיכולת של הנפש לגבות אותו. כאשר אנשים אלה מגלים כי מימוש הרצון ״מתעכב״ או מאתגר אותם, ואינו מוביל לתוצאה הרצויה או להצלחה אליה הם שואפים, עלול להיווצר אצלם אובדן אמון ברצון, ביטול של הקול הפנימי, ציניות והתייחסות אליו כאל תלוש מן המציאות, או כבלתי אפשרי ליישום ומימוש.
ההמלצה שלי לאלו שזו הנטייה שלהם:
- להתמקד בהכלה של הרצון ולזהות מה הוא דורש ברמה הנפשית – להבין מהי הבשלות והמיומנות הנפשית הנדרשת, כל זאת מתוך סבלנות וכבוד כלפי המקצב של הנפש.
- למפות את הכוחות הפועלים בנפש: המחשבות, הרגשות וההרגלים, שעלולים לאתגר אתכם במימוש הרצון.
- ואז, לאפשר לעצמכם לעבור את התהליכים הנפשיים של העיבוד המחשבתי והעיכול הרגשי, עד שהנפש שלכם תשווה את כלל חלקיה כלפי הרצון שעלה.
היכרות עם הכוחות הנפשיים השונים המפעילים ומאתגרים אתכם, מאפשרת ליצור שינוי של הכוחות הללו, עד שנוצרת תשתית נפשית שמגבה את יישום הרצון בחייכם, באופן מדורג ומבוקר, הרמוני ושלם, המניב תוצאות רצויות.
טיפוס 2: נטייה להימנע משינוי והתעסקות ברצון ברמה התיאורטית בלבד
מכירים את אלה שאומרים ״אני רוצה אבל זה לא הזמן״, או ״אם רק היה לי מספיק כסף/נסיבות חיים נוחות/הזדמנות/ידע/כישורים ומיומנויות מסויימים״ וכו׳?
ישנם כאלה, שמעדיפים להשאיר את הרצון ברמה התיאורטית, ונמנעים מלגשר את הרצונות שלהם לבחירות מעשיות וליצירת שינוי ממשי בחייהם, מכיוון שהם לא באמת רוצים להשתנות ולשנות.
אלו אנשים שפוחדים מכישלון, חוששים משינוי, מקיימים היקשרות למוכר ולידוע, ונאחזים בהרגלים, התמכרויות והתניות אשר אין להם באמת רצון לשחרר אותם או להמיר אותם באופייני התנהלות חדשים.
לרוב, אנשים מן הסוג הזה, מרגישים בנוח בעולם תיאורטי, שלא מאלץ אותם להוריד לקרקע מחשבות ורעיונות ולהתמודד עם האתגרים שעלולים לצוץ, הן ברמה המעשית והן ברמה הנפשית.
כדי להוציא לפועל עולם תיאורטי, נדרש לבנות גשר בין הרצוי (שהוא עדיין מופשט וטרם הוגשם הלכה למעשה), לבין המצוי (שהוא המציאות הקיימת, הן ברמה הנפשית והן ברמה החיצונית).
זהו גשר שעובר דרך היכולת של האדם להיות מוליך המחבר עולמות מופשטים לעולם ההגשמה.
כדי להוציא מן הכוח אל הפועל, ולבנות גשר מהעולם התיאורטי לעולם המעשי, נדרשת יכולת של ריכוז, התמדה ומסוגלות נפשית להתמודד עם קשת הרגשות, המחשבות ועם החיים עצמם.
האנשים מן הסוג התיאורטי – מעדיפים להגות, להתפלסף ולהיות שרויים בחלימה מתמדת על הרצון או דיבור עליו, אך נמנעים מלפסוע לכיוון ההגשמה שלו מתוך טענות שונות כמו: ״זה בלתי אפשרי״, ״אם רק היה לי״ וכדומה, כאשר בפועל כל תכליתם של המשפטים הללו הוא פסילה של הרצון או הרחקה שלו, ושימור מצב של חיפוש, תהיה והיעדר יישום ומימוש.
מצב זה, מוביל פעמים רבות לפיזור נפשי וחיפוש מתמיד אחר עוד ועוד רצונות ורעיונות, או לחלופין לחיפוש אחר עוד ועוד שיטות, מיומנויות וכלים שיאפשרו להם, לכאורה, לממש את הרצון בהמשך הדרך, אך למעשה כל תכליתם הוא להשאיר את האדם בשלב התיאוריה, במצב שלא דורש ליצור טרנספורמציה של הנפש או לעשות שינוי פרקטי, המשפיע על החיים עצמם בהתנהלות היומיומית.
ההמלצה שלי לאלו שזו הנטייה שלהם:
- התחילו בקטן והשתמשו בכלים שכבר עומדים לרשותכם, על מנת ליצור שינוי בהרגלים ובאופייני הפעולה היומיומיים שלכם – בין אם זה במיומנויות וביכולות גשמיות שכבר יש לכם, במשאבי הזמן שכבר זמינים לכם, בידע ובשותפויות שקיימות בחייכם כעת, ועוד.
- עשו זאת מתוך כנות ומוכנות לזהות היכן הנפש שלכם בולמת את היישום והמימוש הפרקטי, על ידי ניסיון ״לברוח״ לחיפוש תיאורטי. כנות תאפשר לכם למפות את הכוחות הנפשיים שיש בהם פחד ממימוש והגשמה, ותעניק לכם הזדמנות לפעול בניגוד לכוחות הבולמים ולהסתגל לתנועה מעשית, גם אם היא מפחידה או מאיימת.
- התחייבו בפני עצמכם להיות במצב של ״איפשור״, והסכימו להתנסות, לצבור ביטחון, ולנוע מאזור הנוחות שלכם, אל עבר מצבים חדשים שמרחיבים אתכם ומאפשרים לכם להביא לכדי ביטוי את הרצון שלכם.
לסיכום
במצב האופטימלי, הרצון עובר מתיאוריה למימוש, בתהליך רציף שאין בו חיפזון, חוסר סבלנות וכמיהה לתוצאות מיידיות מחד, ומאידך גם לא מתקיימים בו רתיעה, פחד לממש, ודחיינות שאין בה גיבוי מעשי.
במצב המיטבי, האדם מזהה את הרצון, מכיל את הפער, מבין מה נדרש ממנו, וסולל לעצמו דרך על ידי בחירות קטנות, שבהדרגה יוצרות שינוי פנימי.
השינוי הפנימי, משפיע על הנפש ומשנה אותה, עד למצב שבו הנפש מגבה את רצון המימוש, מוליכה אותו אל עבר ההגשמה, ומאפשרת התנהלות פרקטית ומעשית הלכה למעשה.
התהליך שאני מתארת לכם, הוא תהליך שלם ומלא, שיש בו מחויבות להתחדשות וגילוי עצמי, לצד הבנה כי הישות האנושית נועדה להיות גשר בין העולם המופשט והרוחני, לבין העולם הגשמי והמעשי.
כאשר האדם נוכח כגשר בין העולמות, הוא בונה בתוכו ערוץ רציף, מאוזן והרמוני בין התיאוריה לבין המימוש, ומתנהל בחייו מתוך תחושת מסוגלות, יצירתיות, הקשבה למקצב הפנימי והתייחסות לנפש, ככלי שנועד לשרת את משחק החיים על פני האדמה, להגשים רוח בחומר ולתווך עולם תיאורטי לכדי ממשות מוגשמת הלכה למעשה.
עד כאן השער הראשון בסדרה ״מאווררים את הנפש״, שער שעסק בחופש לחיות מתוך חיבור לעצמי האותנטי. בשער הבא, שהוא השער השני שלנו, ארצה לסייע לכם להתגבר על אתגרים נפשיים שיוצרים פער בין הרצוי לבין המצוי. המאמר הפותח את השער השני יעסוק באתגר של קנאה בעידן המודרני, היכולת לרפא אותה ולחולל פיוס ושלום פנימי, המוביל לשלום עם האחרים.
לעמוד ערכת ״מאווררים את הנפש״
לפרק הקודם – השלישי בסדרה החופש להיות
לפרק הבא – החמישי בסדרה לרפא קנאה ולחולל פיוס
