הרשתות החברתיות, ערוצי החדשות וגם ערוצי הבידור, עסוקים כולם בפלישה של רוסיה לאוקראינה.
המונים צופים באמצעות מכשירי הטלפון שלהם במלחמה בשידור חי: סרטונים של טנקים, טילים מטוסים וחיילים, שנראים כאילו נלקחו מסרט אקשן.
החוויה של אנשים רבים היא שהתעוררנו למציאות אבסורדית – כיצד ב-2022, על אדמת אירופה השלווה, ללא סיבה מובנת לעין, אנחנו חוזים, שוב, בזוועות המלחמה? ואיך כל זה נוגע לחיים שלנו במאה ה-21, שכבר נראו כל כך רחוקים מתרחישים כאלה, שבהם מדינה קמה בוקר בהיר אחד ומחליטה לכבוש מדינה אחרת?
תרחישים הזויים נרקמים לנגד עינינו: איגוד השידור האירופאי מודיע כי לא יאפשר לרוסיה להופיע באירוויזיון, אתר פורנו גדול חוסם גישה לגולשים רוסים ומזמין אותם להוקיע את הפלישה לאוקראינה, גולש משתף וידאו של טנק רוסי, העולה ביודעין על רכב ובו הנהג, ודורס אותו בזלזול ושרירותיות (הנהג חולץ בשלום), ועוד ועוד מראות שמחלחלים לכל בית ומעצימים את ההבנה שהעולם שלנו שרוי בסחרור מתמשך, ובתנועה מאירוע קיצוני אחד למשנהו, המזמינים אותנו לעשות חשבון נפש, להתעורר ולשאול את עצמנו מה קורה כאן לנגד עינינו.
הפלישה לאוקראינה, הינה עוד פיסה בפאזל, עוד חלק בתרחיש רחב, חלק מן המעבר הגדול בו שרויה הציביליזציה האנושית, שבו מתקיים מאבק איתנים בין העולם הישן לעולם החדש המבקש להיוולד.
בתוך הטלטלה בין ישן לחדש, אנחנו רואים ניצנים של מנהיגות חדשה וחשיבה חדשה והוליסטית, לצד מאבק של מובילי העולם הישן, לשמר את הסדר הקיים, ולהמשיך להחזיק בשליטה ובהגמוניה.
אנחנו מצויים בתקופת מעבר, שבה כל העולם מתעצב מחדש.
המעבר הזה אינו מתנהל בריק, והוא חלק משינוי כל בימת המשחק של כדור הארץ במעבר בין עידנים.
זהו מעבר מעידן זכרי, פטריארכלי, שייצג מאבק על משאבים, אגו, תחרותיות, שאיפה לכבוש ולהשיג, כוחניות ומיקוד במילוי עצמי, באמצעות חומריות וצרכנות, אל עבר עידן חדש, בעל איכות נקבית, שיש בה רצון לשיתופי פעולה, הפריה הדדית, סובלנות, הכלה, עוצמה שקטה וחיבור לתודעה ולהשראה רוחנית, הממלא את הנפש בסיפוק ותכלית.
פוטין ושליטים סמכותניים נוספים המקיימים משטרים שאינם דמוקרטיים, מייצגים את העידן הישן, המפרפר פרפורי גסיסה.
אלו שליטים מלאי אגו זכרי, כוחניים, ממוקדים בעצמם, אלימים, שואפים להכרה והערצה, הדורסים כל דבר העומד בדרכם, מתוך שרירותיות ותודעה ממוסכת (הדוגמא הטובה ביותר לכך, היא התמונה המגוחכת של פוטין יושב חשוף חזה על סוס, מלא בחשיבות עצמית ומנסה לשדר גבריות מסוקסת…).
את הראייה האסטרטגית הרחבה שלהם, מנצלים המנהיגים הללו על מנת לתמרן וליצור מניפולציות הפועלות בשירות האג׳נדה שלהם, שהינה אנוכית, מקוטבת ומצויה תחת תקרת זכוכית.
העולם הישן הינו עולם של אגו, זכריות (בפן השלילי שלה), רדיפת כבוד וכוח, תחרות, רצון לשלוט ולהכניע, וגם מאבק על משאבים והגמוניה. זהו עולם המפרפר פרפורי גסיסה מתמשכים וחזקים, היוצרים טלטלות עולמיות ובהן משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, ונגיף הקורונה שמכה באנושות גל אחר גל.
בתוך הטלטלה בין ישן לחדש, אנחנו רואים ניצנים של מנהיגות חדשה וחשיבה חדשה והוליסטית, לצד מאבק של מובילי העולם הישן, לשמר את הסדר הקיים, ולהמשיך להחזיק בשליטה ובהגמוניה.
זהו תהליך המתרחש לאורך תקופה ארוכה, שבו דמוקרטיות מתערערות, מפת העולם דינאמית והמציאות דוחקת באנושות להכיר בכך שחייבים לשנות את הנורמות, המוסכמות הקולקטיביות, וההרגלים, ולהבין כי הזמן להציל את כדור הארץ הוא עכשיו!
━━━
העולם הולך ומתפצל למציאויות המתקיימות במקביל, זו לצד זו:
ישנם אזורים המתאימים את עצמם לעידן החדש ונכנסים אליו מתוך מוכנות ליצור שינוי ולצמוח לשלב הבא. אלו אזורים בעולם, שבהם יתחילו במהירות להתבסס נורמות ומוסכמות חדשות, ותפישת עולם רעננה המולידה שיתופי פעולה, הדדיות, הפריה, חופש ביטוי ויצירה ואחדות.
לצד אזורים הנעים אל תוך העידן החדש, ישנם אזורים שמסתחררים ומפרפרים במערבולת של האנרגיה הישנה. אלו אזורים שימשיכו להתנהל על פי נורמות מסולפות שבהם תתגבר המציאות של שליטה, פחד, אלימות, כוחניות ותפישה מקוטבת ושרירותית המובילה לאובדן של החופש האישי וחיים תחת עינו הפקוחה של ״האח הגדול״.
הפלישה לאוקראינה מייצגת שלב במאבק הכוחות אותו תיארתי, שלב במעבר בין העידנים, וחשוב להתייחס אליה מתוך ההבנה שזהו מהלך המייצג עולם שמסתיים. מהלך שיש לו השלכות ״חיוביות״ ו״שליליות״.
המהלך דוחף לעוד שיתופי פעולה ועוד איחוד כוחות ומאיץ תהליכים של התפקחות והכרה בחשיבות של שיתוף מידע ומשאבים.
חשוב כי נתבונן על התהליכים הללו ונבין את ההקשר הכולל בתוכם הם מתרחשים, נבין כי הדברים אינם ״רעים״ או ״טובים. חשוב שנכיר בכך שהמציאות היא תוצר של בחירות, תוצאות והשלכות ובעיקר נסכים לחולל שינוי, מתוך ההכרה כי מאבקי כוחות מבוססי אלימות ואגו, רצון ניכוס ושליטה – מייצגים עולם ישן הגוסס לנגד עיננו.
מאבקי הכוחות בין ישן לחדש, מיוצגים בכל פעם על ידי שחקנים מתחלפים, המופיעים על פני במת המשחק של עולמנו המשתנה.
כעת, השחקנים הם רוסיה, תחת הנהגתו של פוטין, המייצג את העולם הישן, שמבטאת אקטים של כוחניות, אלימות, מניפולציות, שקרים, חד-צדדיות, אגו זכרי, שרירותיות ופולשנות (וסין התומכת בה ומייצגת רמיסה של זכויות אדם, הרס נרחב, זיהום של משאבי הטבע ואימפריאליזם כלכלי). ומן הצד השני, ארה״ב, ברית נאט״ו ומדינות נוספות באירופה, המבקשות לבסס מדיניות שונה ממה שהתקיים עד כה, של שקיפות, שיתוף מידע, שיתופי פעולה, איחוד כוחות, דמוקרטיה ומהלכים המייצגים את ניצני העולם החדש.
השחקנים בשני הצדדים, משחקים משחק הפועל עדיין תחת חוקיות ישנה ונורמות שנדרש לעדכן אותן לרוח הזמנים ולערכי העידן החדש.
לשם הדוגמא: בשנת 1994, הסכימה אוקראינה להתפרק מנשקה הגרעיני. זאת, בעקבות שארה״ב, בריטניה ורוסיה התחייבו לכבד את עצמאותה, ולהימנע משימוש בכוח צבאי נגדה. ומה קורה היום? מי מכבד הסכם זה ומגן על אוקראינה?
מה הטעם ביצירת הסכמים בינלאומיים, אם לא מתקיימים ערכים אוניברסליים שכל המנהיגים, גם אם הם מתחלפים, מחויבים כלפיהם ללא עוררין? מה הטעם בחוזים מבוססי דיפלומטיה, אם המכשיר הפוליטי המעלה ומוריד מנהיגים, דורס את הדיפלומטיה ברגל גסה? איך ניתן למנוע את עלייתם של מנהיגים המסכנים את שלום הציבור ואת שלום כדור הארץ?
בפועל – כולנו תושבי כדור הארץ, משפחת האנושות, החולקת גורל משותף ובית משותף, חלק מאותה אחדות אוניברסלית, שונים אבל דומים, מאותו מקור. אוקראינה היא כולנו.
מאבקי הכוחות בין ישן לחדש, מיוצגים בכל פעם על ידי שחקנים מתחלפים, המופיעים על פני במת המשחק של עולמנו המשתנה.
המלחמה באוקראינה מערערת על הסדר הקיים, ולצד זאת גם משחררת אנשים מן הקהות והעיוורון של עולם ששכח מהן מלחמות, ושקוע בתכניות ריאליטי, ובאסקפיזם שמציע האינסטגרם ואתגרי טיקטוק מטופשים.
המלחמה באוקראינה עולה לכותרות, אך חשוב שנזכור שהרבה מההרס והאלימות מתרחשים כעת לא רק באוקראינה, אלא על בסיס קבוע ומתמשך, כחלק מן המציאות היומיומית באזורים בעולם, שבעיני רבים הם פחות אטרקטיביים ומעניינים. חצר אחורית מוזנחת, שבה מציאות החיים אלימה ואיומה.
כשהמלחמה מגיעה לאירופה היא הופכת עבור רבים לתכנית ריאליטי – מלחמה בשידור חי, שמרגישה הרבה יותר קרובה ומאיימת. פתאום זה מרגיש קרוב, אישי, ממש בחצר הקדמית…
החשיפה של המלחמה הזו אדירה, והיא שוטפת את כלי התקשורת ואת הרשתות החברתיות, המכניסות את המלחמה הזו כמעט לכל בית.
הדבר מציג את הכיעור, האלימות, הפחד והאבסורד, שבהרס ומחיקה של הישגים אנושיים וזלזול בחיים אנושיים, בשם של ערכים מסולפים ושאיפה כוחנית לשליטה בעם אחר.
הדבר מדגיש את העובדה שעדיין, בשנת 2022, מלחמה, אלימות, כוח, הרס ורצח, הם כלי לשינוי מציאות וצבירת הישגים מדיניים, כלכליים ודיפלומטיים.
לחשיפה הרבה ברשתות החברתיות ובתקשורת הדיגיטלית, ישנם חסרונות ויתרונות.
מצד אחד – ריבוי השיתופים ברשתות החברתיות יוצר בליל של מידע, שחלקו דיווחים ותיעוד חי ואמיתי מן המתרחש, וחלקו מידע מגמתי, שקרי ומזויף שנועד להשפיע על דעת הקהל, לעצב ״אמת״ ו״מציאות״ לפי האינטרס והצורך, וגם להשפיע על המורל.
מצד שני – השיתופים הללו, החושפים את ההתרחשויות בזמן אמת, מונעים טיוח והסתרת מידע ומקרבים את המלחמה אל המודעות והלב של ציבור רחב, שאינו יכול להתעלם מן המתרחש בשידור חי לנגד עיניו.
הרשתות החברתיות מדגישות וממחישות כי במלחמה נפגעים אנשים אמיתיים, כמו הצופים במלחמה דרך הרשתות, והדבר מעורר אמפתיה וסולידריות, לצד תחושת סלידה מן האלימות המוגשת ישר לפרצוף, ללא פילטרים.
המלחמה הזו מתרחשת במקביל בכמה זירות: הזירה שבשטח, הזירה הפוליטית-דיפלומטית, והזירה התודעתית.
השיתופים ברשתות החברתיות הן חלק מן המלחמה על התודעה, והם יכולים להשפיע על הזירות האחרות, מכיוון שלדעת הקהל ישנו כוח וישנה השפעה על המנהיגות העולמית.
אך בעיני, לשם כך, נדרשת מנהיגות חדשה, מנהיגות יוזמת ומובילה, ולא מגיבה.
כל פעולה שלנו מגדירה באיזה עולם אנחנו בוחרים לחיות: בעולם הישן המסוכסך, הבוּר והאלים, שבו אנו נלחמים זה בזה ומכלים את עצמנו ואת כדור הארץ, או בעולם החדש, שבו אנו משתפים פעולה, ומתוך תבוניות ומודעות מפרים זה את זה ומצילים את כדור הארץ.
רבים מן הציבור ברחבי העולם כולו, עדיין נושא עיניים אל מנהיגי העולם, בתקווה שהם יסיימו את האקט הכוחני, האלים והחד-צדדי שהמלחמה הזו יוצרת.
בפועל, המנהיגים לא באמת מציעים פתרונות חדשים וחשיבה חדשה, אלא פועלים תחת תקרת זכוכית, יוצרים עוד מאותו הדבר ומשתמשים באותם כלים ובאותן שיטות.
חלק מן המנהיגים בעלי רצון טוב וכוונה טהורה, ואילו אחרים מוּנעים מאינטרסים מעוותים וערכים מסולפים
שתם זמנם ומייצגים עידן ישן.
בפועל, מנהיגי העולם עדיין שבויים בנורמות ומוסכמות בינלאומיות, ולכודים בסבך אינטרסים המנציחים מציאות של מלחמות, מאבקי כוח, ניגודי אינטרסים והיעדר חשיבה הוליסטית במונחים אוניברסליים.
מנהיגי האנושות נדרשים להיות כאלה המתעלים מעל אגו ומניעים אישיים, מנהיגים בעלי תודעה חדשה ורוח חדשה, שמאפשרות להם לראות מבעד לתקרת הזכוכית הקולקטיבית, ולהציע אופק חדש של אפשרויות התנהלות.
נדרשים מנהיגים המסוגלים להתבונן על עתיד האנושות לא במונחים של מדינות, לאומים ומאבק על משאבים – אלא כעל ספינה השטה במרחבי החלל, כשכולנו, כמין אנושי, שוהים עליה וגורלנו הוא גורל משותף.
מכירים את אפקט הפרפר?
הרובה שיורה באוקראינה משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. חייבים להכיר בכך.
המציאות המתעצבת לנגד עינינו מעלה שאלה נוספת:
האם המכשיר הפוליטי והדיפלומטי, עדיין משרת את תועלת האנושות ואת הנתיב האופטימלי עבור הציביליזציה האנושית, או שהוא הפך לרשת קורים הלוכדת כל רצון טוב וכוונה טהורה? רשת קורים המחסלת כל שאיפה להתנהלות חדשנית ופורצת דרך, סבך אינטרסים הלוכדים ובולמים את האפשרות לחולל שינויים במאזן הכוחות המשרת את העולם הישן?
המאבק בין הישן לחדש הוא מאבק בין תפישות עולם.
בין כאלה המכורים לכוח וכסף ומבקשים לשמר מאבק על משאבים, הפרדה באמצעות פוליטיקת זהויות, מניפולציה, קשרי הון שלטון, צביעות ומערכות הסתרה, תמרון של דעת הקהל והנדוס התודעה האנושית
כדי לשלוט ביד רמה ולנצל את האנושות ומשאבי כדור הארץ, לבין אלה המבקשים לעורר סדרי עדיפויות חדשים שיש בהם חשיבה הוליסטית, הכרה כי אנו חלק מאותו מכלול, קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה, מנהיגים החותרים לשקיפות ומבקשים להעצים אמת ויושרה, באופן המכשיר וחונך את בני האנוש להפוך לשותפים פעילים ביצירת מציאות של שלום, הפריה הדדית והרמוניה.
אנחנו לא מנותקים מן התהליך שאני מתארת, כי גם אנו, כאן, בחיי היומיום שלנו, עדים או שותפים לכל התחלואים של העולם הישן: פוליטיקת זהויות, לאומנות, גזענות, כוחניות, אלימות, התלהמות, מניפולציה ושקרים, הבטחות בלתי מקוימות, שנאת חינם, פלגנות, בדלנות, היעדר אחריות, אלימות ועצימת עין, ועוד ועוד.
כל פעולה שלנו מגדירה באיזה עולם אנחנו בוחרים לחיות:
בעולם הישן המסוכסך, הבוּר והאלים, שבו אנו נלחמים זה בזה ומכלים את עצמנו ואת כדור הארץ, או בעולם החדש, שבו אנו משתפים פעולה, ומתוך תבוניות ומודעות מפרים זה את זה ומצילים את כדור הארץ.
אנחנו יכולים להסתכל על ההיסטוריה בדיעבד, ואנחנו גם יכולים להשפיע על עיצוב ההיסטוריה כאשר היא מתרחשת כאן ועכשיו.
חשוב שנכיר בכך שכולנו שותפים בעיצוב המציאות הקולקטיבית וכדי להמחיש זאת אתן לכם דוגמא.
נסו לחשוב על המציאות בה אנו חיים כעת, כעל ספינה העומדת לטבוע ונוטה על צידה, באופן חד ומסוכן.
ההטיה הזו, נגרמת כתוצאה מהתנהלות מתמשכת, המנציחה מגמות של כילוי עצמי ותנועה במעגל סגור, שבו עושים עוד ועוד מאותו הדבר, מה שמטביע בהדרגה את הספינה על כל נוסעיה.
הכילוי העצמי הוא כתוצאה מכל מה שכתבתי בפרקים הקודמים: נורמות ומוסכמות קולקטיביות המעניקות לגיטימציה לכילוי משאבים, תחרות, כוחניות, אגו זכרי דומיננטי שיש בו כיבוש של תרבויות ולאומים, ניצול מתמשך של הטבע וגם כריה של משאבי הרוח האנושית ומניפולציות על התודעה, המנציחות מיסוך, נפרדות ושנאת חינם.
כעת, נסו לדמיין שכל נוסעי הספינה, נוקטים פעולה יזומה, ומתוך שיתוף פעולה, נעים ביחד לצד המנוגד
ומתחילים ליצור כוח שכנגד המחזיר את הספינה לשיווי משקל.
כיום, במצב החירום בו אנו מצויים, ההטיה של הספינה היא לכיוון של אנרגיה זכרית, לוחמנית, אלימה, כובשת, תוקפנית, שיש בה תחרות, האדרה עצמית, אנוכיות, רצון לשלוט, כוחניות, לקחנות, והיעדר חשיבה הוליסטית.
אנחנו, כמין אנושי, נדרשים להטות את הספינה לכיוון המנוגד, ולטפח אנרגיה נקבית, מכילה, מאפשרת שיתופי פעולה, הזנה והפריה הדדית. איכות נקבית, המביאה ראיה כוללת וחשיבה הוליסטית, שיש בה אהבה וחסד ומאור פנים ועוצמה, יושרה ואותנטיות, איכות נקבית שיודעת להוביל, להשפיע ולהזיז מגמות על במת המשחק העולמית, מתוך העוצמה שבהכרה כי כולנו מאותו מקור.
היכולת ליצור שינוי היא בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו, כי כולנו יחדיו נדרשים לאזן מחדש את הספינה הענקית הזו שהיא הבית שלנו, כדור הארץ.
אנו יכולים לעשות זאת בפעולות יומיומיות, שיש בהן את הבחירה בתודעה חדשה ובשחרור של המוסכמות
והנורמות המסולפות לטובת ערכים חדשים וסגנון חיים המשקף אותם.
אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות בחירה במנהיגים ובמדיניות שמייצגת את העולם החדש, מתוך הסכמה לגבש זהות אוניברסלית ולהעדיף אותה על פני זהות מקומית ולאומית.
אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך כך שנמגר ונתנער משיטות התנהלות שמייצגות את העולם הישן.
אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך אחווה אוניברסלית ויצירת דעת קהל עולמית, המטה את הכף כלפי מגמות חדשות היוצרות תפישת עולם חדשה, המשנה את כוחות השוק ומבססת כוח פוליטי וחברתי השעוּן על ערכים חדשים.
אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי סינון המידע שאנו צורכים והדהוד תודעה ורוח חדשה, בכל הערוצים והרשתות החברתיות היוצרות דעת קהל.
אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי שיתוף פעולה ומתן תשומת לב למגמות שאנו רוצים לטפח ולהעצים ומייצגות אנרגיה ותודעה של הכלה, הפריה, קבלה, צמיחה תודעתית וטיפוח הרוח האנושית וסגנון חיים קיימותי.
אנחנו יכולים לעשות זאת מתוך סולידריות עם אוקראינה וכל מה שהיא מייצגת בתוך התהליכים הרחבים המתרחשים ומציבים בפנינו בחירה: איזה עתיד נרצה ליצור?
אנחנו יכולים להסתכל על ההיסטוריה בדיעבד, ואנחנו גם יכולים להשפיע על עיצוב ההיסטוריה כאשר היא מתרחשת כאן ועכשיו.
חשוב שנעשה זאת מתוך נאמנות לערכים המייצגים את האנרגיה הנקבית אותה תיארתי.
חשוב לא ללכת שבי אחר מאבקי כוח וקיטלוג כ״טובים״ או ״רעים״ המולידים שנאת חינם, התלהמות, ותפישת עולם מוחלטת. זאת, מכיוון שבקלות, בתוך פעולות שנועדו ליצור שינוי, אנשים יכולים להתמסר למאבק, ולהפוך מבלי משים להשתקפות מדויקת של האויב בו הם נלחמים.
משבר האקלים, נגיף הקורונה, הפלישה לאוקראינה, הם כולם חלק מאבני הדרך במציאות המשתנה לנגד עינינו במהירות, במאבק איתנים בין ישן לבין חדש.
האם נצליח יחדיו בשיתוף פעולה גלובאלי לאזן את הספינה ולהשיט אותה אל חוף מבטחים?
האם נבחר בדרך של עוצמה ותוקף הבאים לכדי ביטוי במאור פנים?
האם נבחר בערכים אוניברסליים ובהעברת המשקל ותשומת הלב לטיפוח החדש?
האם נשכיל לעצב דעת קהל ההופכת למנהיגות החדשה?
אני מאמינה כי יש לנו יכולת להשפיע וכי מה שניצור הוא שיהיה.
