|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
ישנם מנהיגים חיוביים וישנם מנהיגים שליליים.
המנהיג, מעצם מהותו, הוא דמות שאנשים נושאים אליה עיניים. הוא מהווה מודל להשראה והזדהות ויש לו השפעה על אנשים, על תפישת העולם שלהם, על הבחירות שהם מקיימים ועל האופן שבו הם מנהלים את חייהם.
מנהיג מספר סיפור. הוא בונה נרטיב שתכליתו לרתום אנשים להגשמה של חזון משותף, שיש לו ערך ויש בו משמעות, הן לפרט והן לכלל.
הסיפור הזה יכול להיות סיפור חיובי, המהווה מסגרת לצמיחה שגשוג והתפתחות חברתית.
הסיפור הזה יכול להיות סיפור שלילי, שיוצר התדרדרות מוסרית, חורבן והרס חברתי ואישי.
הסיפור הזה יכול להיות אמיתי, כן, טהור ומלא בהשראה – והוא יכול להיות גם סיפור שקרי, היוצר מצג שווא, מתוך כוונת זדון.
מנהיגים מספרים סיפור ויודעים לאגוד אנשים סביב הסיפור הזה. עתידה של חברה תלוי בהתכנסות סביב מנהיג אשר הסיפור שהוא מספר, הינו סיפור חיובי, מלא בהשראה המחבר לחזון קולקטיבי שרבים יכולים להתחבר אליו, לקחת בו חלק, לשגשג ולצמוח.
בפועל, כולנו מספרי סיפורים. כולנו יוצרים בכוח הרצון, הדימיון והרגש שלנו עולם של מחשבות ודימויים שמהם אנו רוקמים את המציאות שלנו. כאשר אנחנו רוקמים סיפור משותף, שרבים מתחברים אליו ומאמינים בו – אפשר להגשים את הסיפור הזה ולהפוך אותו למציאות שלנו.
לאורך תקופה ארוכה, לא התקיימה כאן בישראל מנהיגות חיובית שיכולה היתה לאגד סביבה את הגוונים ואת השבטים השונים בחברה הישראלית – הדבר הוביל למשבר עמוק, והציף על פני השטח את כל מה שהיה מודחק ולא מטופל באמת.
איך נראית מנהיגות חיובית
במנהיגות טמונה אחריות אדירה.
מנהיג חיובי, הפועל בשירות הכלל, יכול להעצים אנשים ולהוביל אותם לצמיחה ולהתעלות מעל אתגרים או מחסומים אישיים וקולקטיביים. לעומתו מנהיג שלילי יכול להחליש אנשים ולהוביל אנשים במסלול של אובדן דרך וביטול עצמי, עד כדי טשטוש הזהות עצמית ותנועה במעגל סגור, שבו הציבור הינו כלי בשירות המנהיג, צרכיו ומקורביו.
מנהיג חיובי יעצים את הפרט, ובו זמנית יחזק את הלכידות החברתית ואת הקשרים החיוביים בתוך הקהילה, ואילו מנהיג שלילי יחליש את הפרט, יפריד כדי למשול, יפרק את המרקם החברתי וייצור קרעים ושסעים.
מנהיג חיובי הוא אדם שרואה את טובת הכלל מעל לטובתו שלו. אדם המהווה דוגמא אישית להתנהלות אנושית מוסרית וערכית. מלבד זאת, יש לו יכולת לנהל תהליכים בריבוי מוקדים, להוביל מגמות ולהרחיק מבט קדימה אל העתיד, מתוך ראיה אסטרטגית, מחשבה מתקדמת ופתוחה, יצירתיות ומסוגלות להוביל אחרים, לפתור בעיות ולהתמודד עם אתגרים באופן שקול ותבוני, שיש בו התבוננות רחבה וכוללנית.
מנהיג חיובי, הוא אדם שאינו עסוק באופן אובססיבי בעצמו ובצרכיו. הוא פועל למען הציבור עליו הוא אמון, ומהווה מודל השראה חיובי שיוצר סביבו חממה לטיפוח מנהיגות העתיד. הוא כזה שאנשים רוצים להידמות לו ולקבל ממנו הכוונה, כי הוא משדר אחריות וחסות על אחרים, תוך שהוא מכבד אותם ומעצים אותם.
המנהיג החיובי מעריך אנשים אחרים, מחבר בין אנשים, פועל בעבודת צוות, ומקיף עצמו באנשים ראויים ומצוינים אשר ניתן לו לפעול עימם בשיתוף פעולה, הפריה הדדית, סיעור מוחות והבאה לכדי ביצוע של מהלכים בצורה מיטבית.
המנהיג החיובי יתעל את המשאבים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של החברה, באופן הוגן ונטול פניות, ויעשה זאת כדי להעצים את ולטפח את הקהילות השונות, ולעודד הפריה הדדית, שגשוג וצמיחה.
המנהיג החיובי יעודד חשיבה עצמאית, ידע, תרבות ונאורות, ויפעל לקידום חוסן תודעתי ונפשי בכלל שכבות החברה.
המנהיג החיובי הוא אדם מעורב ומחובר לציבור. הוא אינו מנותק מן העם, אך בו זמנית הוא מייצג נקודת מבט רחבה ומתקדמת, שיש בה יכולת להתבונן קדימה ולבטא עתידנות בהווה: משמע, לפעול בהווה על מנת לסלול את הדרך להגשמה של חזון עתידני ומרחיק ראות.
המנהיג החיובי מוקף באנשים המהווים את הדור הבא של המנהיגים. הוא מאפשר למנהיגי העתיד להיחנך תחת חסותו, ומטפח את דור מנהיגי העתיד מתוך רצון להקנות להם את הידע, החכמה והכלים שצבר לאורך שנות מנהיגותו ויהוו את הבסיס למנהיגות מוצלחת בעתיד לבוא.
מנהיג חיובי הוא איש של אמת, שקיפות, ישירות ושירות, ויש לו בגרות נפשית שהופכת אותו לבלתי מוטה. משמע, תשומת הלב של המנהיג החיובי מכוונת לעיקר ויש לו אחריות כוללת שיש בה מחויבות עמוקה כלפי הציבור, כך שהמיקוד הוא לא באישי ובעצמי אלא בטובת הכלל ובשירות אותו, מתוך ענווה והתמסרות.
איך נראית מנהיגות שלילית
כפי שמנהיג חיובי יכול לקדם ולרומם, כך מנהיג שלילי יכול לחרב ולהרוס.
מנהיג שלילי הוא אדם שעסוק בעצמו. טובת הכלל אינה בראש מעייניו, והוא עושה שימוש בכלי המשילות, בממלכתיות ובזכות שהוא מקבל להנהיג, כדי לצבור כוח והשפעה שתכליתם אינה לשרת את הציבור, אלא להפוך את הציבור לכלי שרת בעבור מימוש צרכיו וגחמותיו.
לעיתים קרובות המנהיג השלילי הוא אדם בעל אישיות נרקיסיסטית, אנוכי ותאב כוח והכרה. זהו אדם שבא לקחת לעצמו, ולא להעניק ולתת מעצמו לאחרים.
המנהיג השלילי מפעיל על הציבור מניפולציות שונות כדי להשתמש בכוח של דעת הקהל ובכוח של הציבור להשפיע על המציאות, ולרתום אותו לתועלתו האישית.
המניפולציות השונות על התודעה הציבורית, הינן באמצעות כלים פופוליסטיים ובהם ״הפרד ומשול״, חדשות כזב, ספינים שיוצרים הסחת דעת, גזלייטינג שמערער את בוחן המציאות – כל אלה על מנת להחליש את הציבור ולהפריד אותו לחלקים ומגזרים שניתן לשלוט עליהם ולנתב אותם זה כנגד זה. וכל זאת, בעבור אינטרס אישי.
המנהיג השלילי לא לוקח אחריות ותמיד מעביר אותה הלאה כדי לשמר עצמו נקי מן ההשלכות של מעשיו, ועושה זאת מתוך ניתוק, שרירותיות והתנשאות.
המנהיג השלילי מעודד תלות, בורות ודעות קדומות, ופועל על מנת לשמר את האנשים קטנים, בתחושה ואמונה שהם חלשים, ומתוך כך נשלטים ופסיביים.
המנהיג השלילי מזלזל באנשים אחרים, נוטה לפעול לבד או עם מקורבים, ממדר ופועל עם מספר אנשים מצומצם העושים כדברו, ואשר פעמים רבות אינם מייצגים כישרון, מקצוענות, ערכים וחשיבה עצמאית אלא בעיקר פרסונות נוחות לתמרון השפעה ושליטה.
סביב מנהיג שלילי לא תמצאו את מנהיגי העתיד, מכיון שהוא יבטל ויבלום את כל מי שיש לו פוטנציאל להנהיג, ויראה בו מתחרה על ההגמוניה והבכורה. לעיתים קרובות יקיפו את המנהיג השלילי מקורבים אשר מהווים תיבת תהודה לאגו של המנהיג ולנרטיב שלו.
בסביבתו של המנהיג השלילי ימצאו פעמים רבות אומרי הן, שפועלים בחנופה והאדרה, ובתמורה מקבלים מעמד ומינויים, אשר אינם בהלימה לכישורים המקצועיים הנדרשים, ויוצרים ריקבון של תשתיות ציבוריות והשחתה שלהן.
המנהיג השלילי הוא איש של שקר וכיפוף האמת לצרכיו. הוא יוצר לעצמו אמת פיקטיבית ומדומיינת, הוא פתלתל ומניפולטיבי, מסתיר ופועל מאחורי הקלעים, מעצים דרמות ומצבים קיצוניים, מדליק שריפות רק כדי לכבותן ולקחת על כך קרדיט. למעשה, המבנה הנפשי שלו עסוק באופן מתמיד במיצוב אישי, תועלת אישית, האדרה עצמית ושימור מנגנוני הכוח שיצר.
התוצאות של נהיה אחר מנהיגות שלילית, עלולות להיות הרות אסון ולהוביל למיטוט של תשתיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שנדרש אח״כ שנים על מנת לשקמן, מכיוון שהן מכרסמות בבסיס הערכי והמקצועי, ביחסי האמון שרוחש הציבור כלפי המנהיגים שלו, בסטנדרטים שהוא מציב להם ובלכידות המרקם החברתי.
הביביזם כתופעה חברתית
התהליכים הקיצוניים המתרחשים בישראל, הם תוצר של נהייה של ציבור רחב אחר מנהיגות שלילית, שבהדרגה הנמיכה את רף הדרישות הערכיות מן הפוליטיקאים וגם את רף הדרישות המקצועיות. אין בכך קשר לדעות של ימין או שמאל, אלא לערכים, יושרה ופעולה בשירות הכלל ולטובתו.
אנו מצויים כיום במצב דברים, שבו פעמים רבות משרת הציבור אינו באמת משרת את הציבור ואין התאמה בין כישוריו לבין המשרד עליו הוא אמון. בנוסף לכך, כמו להוסיף חטא על פשע, שרי הממשלה מייצגים מנהיגות שלילית, מכחידים בהדרגה את הדרג המקצועי באמצעות מינויים פוליטיים שפוגמים ביכולת של משרדי הממשלה השונים לקיים מדיניות קוהרנטית ויעילה לאורך זמן.
את השכבה הזו של המנהיגות השלילית הזו אנו רואים בקרב פוליטיקאים היושבים בכנסת ישראל ופועלים באופורטוניזם ופחד למען עצמם וקידומם האישי והפוליטי. זאת, ללא כל חזון אמיתי או חיבור לערכים המבטאים את הצד היפה של האנושיות, מוסר, גדלות נפש, מאור פנים ונאורות.
לכל המתואר מספר נציגים בולטים, אך הנציג הבולט ביותר, ששלטונו נמשך לאורך שנים רבות, הוא בנימין נתניהו – המנהיג השלילי הראשי, שאחראי להתפשטותה של תופעת המנהיגות השלילית בקרב נציגי ציבור והפיכתה של מנהיגות שכזו לנורמה.
ישראל שרויה מזה תקופה במשבר עמוק, שהינו תוצר של נהייה אחר המנהיגות הכוזבת והשלילית של נתניהו, שהובילה לאובדן דרך בקרב רבים, התדרדרות ערכית ומוסרית, וטשטוש של בוחן המציאות.
לאורך שנים טיפח נתניהו את תופעת הביביזם, וגיבש סביבו קהל אדוק של מעריצים אשר הלכו שולל אחר אישיותו, היכולת הרטורית שלו והתדמית שטיפח בהקפדה ובאדיקות.
נתניהו בנה עצמו כמותג שאותו שיווק ופרסם במהלכים מתוכננים היטב: אב כל יכול, חזק וחכם, שמגן על נתיניו, דואג לשכבות החלשות, רואה מהלכים רבים קדימה, אמן דיבור המשגרר אותנו בכבוד, מר ביטחון שיגן עלינו מפני אויבינו, שחקן מחונן על פני מגרש המשחקים הפוליטי, ״ליגה אחרת״ שאיש לא יכול לעבוד עליו ולכן ידאג לנו בזירה המקומית והבינלאומית ועוד.
היתה זו תדמית שבחלקה מבוססת על יכולותיו, אך ברובה מהווה תדמית כוזבת, דמות שנועדה לסחוף אחריה כמה שיותר בוחרים, שיהפכו לקהל מעריצים שבוי, סומך ונאמן. בדרך, הקפיד להשקיע מאמצים רבים בשימור התדמית הזאת כדי לשלוט באופן שבו הוא מוצג בתקשורת, ולהדהד את הדימוי שיצר ללא ביקורת או עוררין. מאמצים אלו הם מה שהוביל להסתבכותו בפרשיות עליהן הוא מועמד כעת לדין.
התדמית שטיפח נתניהו בקרב תומכיו, יצרה מצג שווא ונרטיב שחלחל אליהם, חדר אל נפשם וכרך בהדרגה את הזהות העצמית שלהם בזהותו של נתניהו עצמו.
זאת, עד למצב שבו אנשים רבים נוהים כיום אחר המנהיגות של ביבי, בהליכה עיוורת אחריו, תוך התעלמות מעובדות, מבלי להתבונן על הדרך בה הוא מוביל, על אמות המידה שלו, צורת ההתנהלות ועל התוצאות במציאות הלכה למעשה.
הביביזם הוא תופעה חברתית שחוללה נזק עצום לחברה הישראלית, שאת תוצאותיה אנחנו רואים כעת בעוצמה גדולה, שרק תלך ותתעצם אם לא יתרחש תהליך התפקחות מהיר ועמוק שיפתח פתח לעלייתה של מנהיגות חדשה.
ההתפקחות כואבת – האם היא בכלל אפשרית?
כדי להשתחרר מתופעת הביביזם בישראל, נדרש לפרק את הקשר הסימביוטי שבין ביבי לציבור מאמיניו, וגם להתיר את הקשר שבו כרך ביבי את עצמו במה שמזוהה כ-״ימין״.
הציבור הביביסטי ההדוק נצמד אליו כמו מאמין הדבק בדת.
זהו קשר רגשי חזק ואמונה עיוורת, המעניקים לאדם משמעות, זהות וקבוצה להשתייך אליה.
לכן, את הציבור המחובר לביבי בדבקות דתית ממש, יהיה קשה לשחרר מן האשליה, מכיוון שלוותר על ביבי והביביזם, נחווה כמו לוותר על הזהות העצמית ולחוות אובדן דרך וזהות.
הפחד הזה הוא לרוב בלתי מודע, והוא מלווה במיסוך עצמי והיעדר מוכנות להיפתח לדעות אחרות או לעובדות, מכיוון שהן עלולות לערער את האמונה ואת הסיפור שעליהם מבוססת הזהות העצמית.
פירוק הקשר הזה, טומן בחובו תהליך עמוק של התפקחות, שבו אלו שהחיבור לביבי מגדיר את הזהות שלהם ומעניק להם תחושה של שייכות, משמעות וערך, יסכימו להניח את הנרטיב שבו הם מאמינים בצד ויסתכלו עליו כפי שהוא. לשם כך, הם נדרשים לרגע להסכים להכיר בעובדות ולראות את הקשר שבין הבחירה בביבי, לבין התוצאות וההשלכות שלה על המציאות החברתית והפוליטית בישראל.
זהו תהליך שיכול להתקיים כאשר התוצאות וההשלכות של שלטונו של ביבי הופכות להיות מספיק מוחשיות ובולטות – כך שכבר לא ניתן להתעלם מהן והעובדות מדברות בעד עצמן, גם מבעד לשופרות התעמולה בערוצי המדיה השונים, הממסכים מן העובדות ויוצרים גודש במידע שקרי ומגמתי.
זהו תהליך שיכול להתקיים בימים אלה, כאשר המציאות טופחת על פנינו בעוצמה חזקה מאי פעם, סודקת את הבועה האשלייתית של התדמית ששידר ביבי וחושפת את אופיו, אישיותו, מנהיגותו השלילית וממדיו האמיתיים.
בעבור ציבור בוחריו של ביבי, זהו תהליך כואב. זהו הכאב שבהתפקחות, הנובע מן המוכנות להתבונן על המציאות כפי שהיא, לחוות את האכזבה ממצג השווא ואף את התחושה של הולכת השולל והרמייה, להכיל את הכאב, את הערעור של הזהות העצמית והקריסה של הסיפור שהיה חלק מן ההגדרה העצמית שלהם וביסס תחושה של ערך, טעם לחיים ושייכות.
אך לצד הכאב והשבר, יש כאן גם הזדמנות להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות האישיים ואת הערכים החשובים, ואז למצוא נקודת התייחסות חדשה ומנהיגות חדשה.
כאשר האשליה נחשפת והנרטיב קורס, כפי שקורה בימים אלו ממש, נפתח חלון הזדמנות גדול לגריפה של כל שכבת המנהיגות השלילית, ובראשה בנימין נתניהו. זהו פתח להתפקחות מן החשיבה הדיכוטומית של ״ימין״ או ״שמאל״, ולקריסה של ההפרדות ושנאת החינם שמקורם בפוליטיקת זהויות, זאת לטובת ההבנה כי גם דרכי הימין וגם דרכי השמאל הינן דרכים לגיטימיות, כאשר הן מבטאות מנהיגות חיובית, טוהר כוונה וראיה את טובת הכלל.
קריסתה של בועת המנהיגות השלילית הקרויה בנימין נתניהו, היא חלון הזדמנות קולקטיבי להתפקחות שיכולה לחולל תהליכים קולקטיביים של סליחה, ריפוי ופיוס בתוך החברה הישראלית פנימה, שממנו נוכל לשוב ולהתחבר לערכים דמוקרטיים, למאור פנים אישי וקולקטיבי ולמנהיגות חדשה שאנו ראויים לה ומשקפת את פנינו החדשות כחברה.
