הבחירות הקרבות – הזדמנות חוזרת להעדיף ערכים על פני מגזר
הבחירות העומדות בפתח הן הזדמנות שנייה. הזדמנות של החברה בישראל להתפקח ולהתעורר מן המניפולציה והשליטה התודעתית להן היא נתונה, ולהסכים לשים בראש סדרי העדיפויות חזון וערכים, המצויים מעל אג׳נדה או הצבעה מגזרית.
אני עצובה וכואבת לזהות את המיסוך, הבורות, הקיבעון והעיוורון, אשר מונעים מחלקים ניכרים בציבור להכיר בכך כי כאשר מובילים את ישראל מנהיגים מושחתים ונטולי ערכים, (ללא קשר לימין או שמאל), שתרבות השקר, האגו, ההתלהמות והסכסכנות הינה נר לרגליהם, הדבר מערער את התשתית הבסיסית החיונית לקיומנו כחברה ומהווה איום קיומי גדול הרבה יותר מאשר כל איום חיצוני.
אני קוראת טורי דיעה, פוסטים, מאמרים, שכולם נועדו לשפוך אור על המתרחש, להפוך את הסמוי והמתרחש מאחורי הקלעים לגלוי, לחשוף את המזימות והשקרים, להציג כיצד נראית מניפולציה על דעת הקהל, ולעורר את הציבור להבין כי אנו מצויים בצומת דרכים קריטי בתולדות מדינת ישראל.
אך על-מנת שתתחולל התעוררות ציבורית מג׳ורית ומשמעותית, נדרש לחלקים רבים, משני צידי המפה הפוליטית, תהליך כואב של התפקחות, מתוך כנות ומוכנות להפר סטגנציה ולשחרר עוגנים עליהם מבסס ציבור רחב את תפישת עולמו המוחלטת, את ביטחונו וגם את הגדרת זהותו.
━━━
הגדרה מחדש של הזהות העצמית
חשוב להבין כי הדעה הפוליטית או המגזר עימו אנשים מזוהים, אינם באמת מגדירים את הזהות שלנו, וכי מעל הכל עלינו לשאוף להעצים את זהותנו כאנשים בעלי ערכים, חזון וחתירה לחיים של משמעות ומהות.
אני מאמינה בכל ליבי, שהגרעין המרכזי המעצב ומגדיר את הזהות שלנו, הינו הערכים בהם אנו מאמינים ועל-פיהם אנו פועלים. זהו גרעין חזק הרבה יותר מכל זהות אחרת, ואמיתי הרבה יותר, כי הרי, אין זה באמת משנה אם אתה ימני או שמאלי, שחור או לבן, דתי או חילוני, מזרחי או אשכנזי, יהודי, נוצרי או מוסלמי וכו׳, אם בבסיס הפנימי שלך אתה נטול ערכים שנועדו להגדיר אותך בראש ובראשונה כאדם.
הגרעין המשמעותי המעצב את הזהות שלנו כפרטים וכחברה, הוא היכולת לסייג את המעשים והבחירות שלנו על ידי מסגרת ערכית. גם בבסיס סולם הערכים של היהדות עומדים הערכים ״ואהבת לרעך כמוך״ ו-״מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך״. ערכים אלו נועדו ליצור תשתית שממנה תשגשג ותצמח חברה בריאה המתפתחת באופן הרמוני התומך את כלל הזרמים בתוכה.
ההכרה כי הערכים קודמים לכל, מובילה לכך שהאדם נותן עדיפות למסגרת ערכית אשר לה הוא מחוייב, ביודעו כי הנאמנות שלו לערכים היא זו המייצגת את זהותו המזוקקת כאדם, המצויה מעבר לכל הפרדה מגדרית, דתית, גזעית ועוד.
בכך נוצרת תשתית יציבה ובריאה, שממנה יכול האדם לצאת אל העולם ולממש יחסי גומלין עם האחרים אשר יש בהם הפריה הדדית, דיאלוג מקדם ושגשוג.
חברה המוותרת על ערכים המגדירים את הזהות האנושית שלה – כמו ״ואהבת לרעך כמוך״, ״מה ששנוא עליך אל תעשך לחברך״, יושרה, מאור פנים, טוהר המידות, טוהר המילה טוהר הכוונה, ראיית תועלת הכלל, אחריות אישית ואחריות כוללת, מחוייבות לאחדות ולקידום של דיאלוג בין הזרמים השונים בחברה, נאמנות לאינטרס כולל, אובייקטיביות, חתירה לשלום, חמלה והרמוניה ועוד, הינה חברה המערערת ומבטלת את היסודות לקיומה וגוזרת על עצמה ריקבון ערכי ומוסרי המוביל לתהום הנשייה.
━━━
הסכנה האמיתית אינה איום מבחוץ אלא התפוררות פנימית
הציבור אולף לחוש איום קיומי מתמיד מבחוץֿ, ובכך אינו מבחין כי האיום האמיתי על קיומה של מדינת ישראל נובע מבפנים, וטמון בתהליך מדורג של התדרדרות ערכית ותודעתית לצד פירוד ופילוג ההולכים ומתעצמים ומרחיקים את הציבור מן הזהות הבסיסית וההיולית שלו – שהינה זהותו של כל אחד ואחת כאדם, המחובר לערכים המגדירים את מהותו ומבטיחים קיום, הפריה הדדית ושגשוג.
תהליך ההתדרדרות, מלווה במהלך מחושב ומתוכנן בקפידה על-ידי הנהגה מושחתת, אשר מחד מעצימה עד מאוד זרמים קיצוניים אנטי דמוקרטיים ומתלהמים בתוך החברה הישראלית ומאידך, משתקת והופכת לאדישים זרמים אחרים, שבמהותם מאמינים בדמוקרטיה על כל מה שהיא מייצגת, חותרים לדיאלוג ומבטאים גישה מאוזנת ורחבת אופקים.
זוהי הנהגה המקפידה להעצים את המפריד והמבדל, ובכך יוצרת שסעים בחברה הישראלית וקורעת אותה מבפנים בטקטיקה של החלש ושלוט, סכסך על-מנת לעוור, צור פייק ניוז על-מנת לנווט את דעת הקהל כרצונך, הפרד ומשול.
אנו רואים את התוצרים של המהלך הזדוני הזה, בנתונים מדף הפייסבוק ״אני מצביע בבחירות״, המספרים על כך ש- 1,999,476 ישראלים בחרו שלא לבחור בבחירות הקודמות. המספר הזה מספר על יאוש, אובדן תקווה, קהות, אדישות והיעדר אמונה כי ניתן לשנות ולהשפיע ולצאת מן המעגל הסגור שבו אנו מצויים.
אם אתם מבקשים להעמיק ברמה אובייקטיבית בנתוני ההצבעה בבחירות האחרונות, הנה קישור לאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה שבו תוכלו ללמוד על המגמות השונות
━━━
מנפוליציה על התודעה היוצרת שחיקה של אמות מידה וביטול של ערכים
לאורך תקופה ארוכה, נוצרה מניפולציה על התודעה ששחקה בהדרגה את אמות המידה שעל-פיהן נשפט ונבחר מנהיג.
בעורמה, קור רוח ועיוות מוסרי מעורר צמרמורת, נוצרה לגיטימציה להתנהלות שקרית, מנפוליטיבית, מסיתה, מפרידה, מתלהמת, המשרתת אך ורק את האינטרס האנוכי והצר של ראש הממשלה ואלו המשתפים עימו פעולה הפונים כנגד המחוייבות שלהם לייצג את האינטרס הציבורי נאמנה.
אל תיטעו – האינטרס הציבורי בראש ובראשונה הינו להבטיח מנהיגות המחוברת לערכים אותם תיארתי, מנהיגות אובייקטיבית, בלתי מוטה, מוסרית וממלכתית. רק אחרי האינטרס הזה, מגיע האינטרס הסובייקטיבי של המגזר אותו מייצג נבחר הציבור. זהו סדר העדיפויות הראוי.
במקביל להפיכת התנהלות מעוותת ונטולת ערכים לנורמה, נוצרה, בצורה קרה ומחושבת, החלשה של מערכות האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, דה לגיטימציה של שומרי הסף, הוקעה של חלקים שלמים בציבור הישראלי ומיתוג שלהם כאויבים מבית, ובכך החלשה של הכוחות הללו והתשה שלהם.
זהו כאמור תהליך מחושב של הוצאה מאיזון של הכוחות הפועלים בתוך מערכת דמוקרטית ונועדו לאזן זה את זה ולהפרות זה את זה, כל זאת לשם הטיה של ההיגוי הפוליטי באופן חד צדדי המשרת אינטרסים אישיים ותו לא.
━━━
זילות של הזכות להצביע
דמוקרטיה, הינה מכשיר עדין אשר נדרש לטפח ולשמור עליו בקפידה, זאת מכיוון שבקלות הדמוקרטיה יכולה לשמש ככלי לחיסול הדמורקטיה.
לשם מימוש חברה דמוקרטית, נדרשת מנהיגות שמחוייבת במלואה לשימור הדמוקרטיה, מנהיגות שהינה נאמנה לטיפוח מערכות האיזונים והבלמים, מנהיגות המגנה על שומרי הסף של הדמוקרטיה ופועלת בראיה מערכתית וממלכתית, מרחיקת ראות ומחוברת לחזון. לשם מימוש חברה דמוקרטית נדרש ציבור אשר מחוייב גם הוא כלפי הדמוקרטיה, ציבור שאינו ניתן לתמרון, ציבור חכם, אכפתי, מעורב, חרוץ, הוגה וחוקר, המקיים חשיבה תבונית ועצמאית ומנהל עם הדמוקרטיה יחסי גומלין.
זכות ההצבעה השווה לכלל האזרחים הינה נדבך מהותי בחברה דמוקרטית.
כאשר אני מתבוננת על היעדר מימוש זכות ההצבעה, אני מזהה את השחיקה בהערכת הציבור את הזכות הזו ואת הקבלה שלה כמובנת מאליה.
לצערי, הטבע האנושי נוטה לקבל את מה שזמין, נוכח וקיים לאורך תקופה, כמובן מאליו, להתרגל אליו, להפחית בערכו ואף לזלזל בו. זהו תהליך הזילות שנוצר כלפי הדמוקרטיה וכלפי הזכות להצביע ולהשפיע על המציאות הקולקטיבית.
לאורך ההסטוריה, הפגינו, נאבקו ונלחמו מגזרים שונים על זכותם להצביע ולהיות שותפים בעיצוב המציאות המשותפת, אך כאשר זכות זו קיימת ונוכחת, ישנם כאלה, המזלתים את זכותם להצביע, רואים בה דבר מובן מאליו, אינם מוקירים את הפריבילגיה הזו ונמנעים מלממש אותה.
פעמים רבות, הדבר נובע מאובדן תקווה, יאוש, אין אונות, חולשה ותחושה כי ממילא לא ניתן לשנות את תמונת המצב.
בפועל, הבחירה לא להצביע, מנציחה את תמונת המצב הקיימת, מעצימה את היאוש ואת היעדר התקווה ולוכדת במעגל סגור. בכך, אלו שאינם מצביעים, משפיעים באמצעות הפסיביות שלהם על המפה הפוליטית ועל המציאות בה אנו חיים ומעצימים ביתר שאת את כל אשר הם מיואשים ממנו מלכתחילה.
━━━
בקשה אל כל הקוראים מילים אלו
אני פונה ומבקשת מכל מי שקורא מילים אלו, לעצור לרגע, להתחבר בתוכו פנימה לזהות את האדם שהוא, את האנושיות הערכית הטמונה בו, שבבסיסה מצויים טוהר, מאור פנים וחיבור לערכים של יושרה ורצון טוב.
לאחר שעשיתם זאת, שחררו לרגע את הזהות המגזרית (ימני, שמאלי, דתי, חילוני, ערבי, יהודי, אישה או גבר, שחור, לבן וכו׳) והעצימו את הזהות האנושית, העבירו אותה לקדמת הבמה, שימו אותה מעל לכל …
ומתוך המקום הזה, צאו להצביע!
הצביעו בעד ערכים, בעד אנושיות ראויה, בעד כוונה טובה, בעד יושרה, בעד מאור פנים וכבוד הדדי ודיאלוג, בעד טוהר המילים הנכתבות והמדוברות, בעד אחריות אישית ואחריות כוללת, בעד אלטרואיזם, בעד נדיבות, בעד חופש הביטוי והמימוש, בעד יחסי גומלין הרמוניים בין אדם לאדם ובין אדם לכדור הארץ, בעד אכפתיות, בעד הרמוניה, בעד תשתית ממנה נוכל לצמוח ולשגשג כפרטים וכחברה.
זכרו – כי מה שניצור הוא שיהיה.