הפיגוע שהתרחש בתל אביב (7.4.2022) מצטרף לשרשרת אירועים שמערערים את הנפש ומעוררים פחד כאב והיעדר תקווה.
רבים פונים אלי ושואלים: איך אפשר לשמור על נפש מאוזנת בתוך העולם הכאוטי שבו אנו חיים, הרווי בכל כך הרבה מתח ופחד, אתגרים וטלטלות, עוולות, אכזריות, סבל וכאב?
האם לא עדיף שלא לדעת? האם לא עדיף לחיות בבועה ולשמור על ניתוק שמאפשר איזון ותחושה חיובית?
על מנת להשיב לשאלה הזו, כתבתי את המאמר הזה המביא הבנות שיסייעו לכם להתמודד ולשמור על בהירות ואיזון.
כדי ליצור בהירות ובסיס להבנות שאביא, נדרש תחילה להכיר בכך שאנחנו חיים בעולם שבו קיימות הרבה מאוד מציאויות זו לצד זו.
פיצול מציאויות
בעולם שלנו מתקיימות בו זמנית מציאויות רבות.
זהו עולם שבו נוכל למצוא מציאויות של גן עדן עלי אדמות, מציאויות הרמוניות ושלוות, מציאויות של שפע ועושר, מציאויות של עונג ושמחה ושלום, מציאויות של תבונה וחדשנות ותודעה פתוחה ורחבה, מציאויות של אחדות וערבות ואהבה וכבוד הדדי, ולצידן מציאויות שהן גיהינום, מציאויות של מתח מתמיד שיש בהן דיס-הרמוניה, מציאויות של עוני ועליבות, מציאויות של מיסוך ובורות ודעות קדומות, מציאויות של מלחמה ומאבק וסבל, מציאויות של אכזריות, כאב, שרירותיות, נפרדות, שנאה ופגיעה באחר.
ישנן מציאויות התקועות בעבר, ישנן מציאויות המצויות בהווה ומזוהות עם רוח התקופה, וישנן מציאויות שמייצגות עתידנות וחדשנות.
במציאויות השונות מתקיימות מערכות אמונה ייחודיות לכל מציאות, תפישת עולם ייחודית וגם תרבויות שונות, ומסורות ופולקלור מגוונים, הצובעים את החיים בצבעים ייחודיים.
ישנן מציאויות המייצגות תחומי ידע והתמקצעות שיש בהן שפה ספציפית לכל תחום ותחום. המציאות של האסטרופיזיקאי שונה מן המציאות של המוסיקאי, והמציאות של פועל הבניין שונה מן המציאות של איש ההייטק.
יש את המציאות של עולם הטבע ואת המציאות של עולמות טכנולוגיים ודיגיטליים, מציאויות מוחשיות ומציאויות ווירטואליות.
עוד ועוד ועוד סוגים שונים של מציאויות הנגישות כולן לאנושות ומתקיימות בו זמנית זו לצד זו.
לריבוי המציאויות המתקיימות במקביל, זו לצד זו, אני קוראת ״פיצול מציאויות ברב ממד״ – כך שלמעשה כדור הארץ הוא המחבר את כל המציאויות הללו, והן מייצגות ממדים והיטלים שונים של החיים כאן על פני האדמה.
לא ניתן להאיר באור אזורים אפלים – אם הנוכחות שלנו במרחב אפל מכבה את האור האישי.
אנחנו הגשר
אם ברצוננו לסייע לאנושות להתמקד במציאויות חיוביות שמאפשרות צמיחה ושגשוג, נדרש לבנות גשר המחבר את כל פיצולי המציאויות שתיארתי. הגשר שבין המציאויות השונות מאפשר לאלה הלכודים במציאויות הקשות המורכבות, השליליות, המוגבלות והמצומצמות, לנוע אל מציאויות אחרות.
אך כדי לנטוש מציאות כאוטית ושלילית, נדרש להכיר בכך שקיימות מציאויות אלטרנטיביות והרמוניות, המציעות אפשרויות רחבות וחדשות ונדרש להכיר את הדרך כיצד להגיע אל המציאויות הללו, הן ברמה התודעתית, התפישתית, הנפשית והתרבותית והן ברמה הפרקטית והיומיומית ובסגנון החיים.
כאן נכנסים לתמונה אלו המתפקדים כמגשרי עולמות, הפועלים בתוך מציאויות מגוונות ופותחים בתוכן שערים אל מציאויות חדשות. אלו הם שערים של תובנות וידע, תמיכה נפשית ומודעותית, סיוע כספי ופיזי, התנדבות ותרומה, שינוי תפישת עולם ואפשרות להשתחרר מנורמות ופרדיגמות מסולפות ועוד ועוד.
אך כדי להראות את הדרך ממציאות אחת לאחרת, עלינו להיות הגשר שבין המציאויות, כך שבעצם העובדה שאנחנו נוכחים ונמצאים במציאויות השונות – אנחנו מחזיקים את הגשר ומחברים בין העולמות השונים.
כדי לתמוך ולסייע ולתפקד כשגרירים של רצון טוב, עלינו להיות מסוגלים להתבונן בעיניים בהירות על מציאויות של דיסהרמוניה וקושי ועוולה וסבל, להיות מסוגלים להכיל את הכאב הנפשי, לא לשפוט את מה שאנחנו רואים וחווים, ובמקביל לכך להישאר בנוכחות ובעוצמה מאוזנת, כך שנוכל להושיט יד.
לחיות בבועה – או לחיות על פני כל הרצף?
בוּרוּת או הכחשה – אינן מאפשרות צמיחה ושינוי.
כדי להיות גשר בתוך כל פיצול המציאויות אותו תיארתי, עלינו להיות נוכחים. לא להתעלם, להפנות גב או ליצור מסך מגן, אלא להתבונן על המתרחש סביבנו בבהירות ורגישות, כדי לאפשר אנליזה בהירה ואז יכולת להציע דרכים לסיוע ושינוי.
זוהי למעשה הסכמה להיות נוכחים על פני כל הרצף, מן הגבוה והשמיימי והנעים וההרמוני, ועד לנמוך ולצורם, לכואב והמקוטב, ולדעת להכיל נפשית, רגשית ומחשבתית את כל המכלול הזה, מבלי להתבלבל או להתרסק או לצאת מאיזון.
אני למעשה מדברת על מסוגלות תודעתית, מודעותית ומיומנות נפשית, להתנייד על פני כל פיצול המציאויות, מבלי להוריד מסך ולהדחיק את המציאויות הקשות ומבלי להתמכר או להיאחז במציאויות ההרמוניות.
זוהי הסכמה ליצור אנליזה במבט נטול שפיטה, שיש בו חוסן נפשי ופרספקטיבה רוחנית המאפשרת להתמודד כדי לסייע ולעודד.
ישנם כאלה שחושבים שהתפתחות רוחנית מאפשרת לחיות חיים המנותקים ממציאות קשה ולא נעימה ולהתנהל בבועה של חיוביות הרמונית.
בעיני זוהי תפישה שגויה, שאין בה באמת את ההבנה כי רוחניות נדרשת להתקיים בכל מרחב וזמן, ולהאיר באור של השראה ואהבה גם מקומות אפלים וחשוכים.
כולנו אחד. האזורים של סבל וכאב הם חלק מן המכלול של האנושות, הם, לצערי, עדיין חלק מהרקמה האנושית, התרבות האנושית וממשפחת האדם. הם לא נפרדים מאיתנו, גם אם הם רחוקים מאיתנו ברמה הפיסית וגם אם נוכל להתעלם מקיומם על ידי אי הידיעה.
בהתעלמות מן האזורים המבקשים ריפוי וחסד ועזרה, טמונה תפישת עולם מופרדת ונפרדת, שלא הווה את האחדות של כולנו, וגם פעמים רבות העדפה לא להתעסק ״במה שעושה לי לא טוב״, משמע העדפה להישאר באזור הבטוח שבו לא עוסקים בענייני השעה, לא נוגעים בענייני החולין של פוליטיקה, לא מתבוננים על מציאויות שלא נעים להתבונן עליהן ונשארים בבועה שבה רוחניות, תודעה והשראה מנותקות מן העולם שבחוץ.
לא ניתן להאיר באור אזורים אפלים – אם הנוכחות שלנו במרחב אפל מכבה את האור האישי.
לא ניתן להשרות תקווה – אם מפגש עם סבל מערער את הנפש.
הבריחה אל רוחניות מנותקת, השוכנת בבועות, יוצרת חוויה אישית של הרמוניה אשלייתית וסולמות ערכים מסולפים, של להישאר מעל מה שקורה, כשבפועל המיומנות צריכה להיות של נוכחות מלאה על פני כל הסקאלה – גם אם זה כואב ולא נעים ומייסר.
כשאנחנו במצב תודעה והוויה נפשי של אחדותיות עם הכל – אז האנושות היא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו, ובכך איננו יכול להתעלם מחלקים שלנו ששרויים במצוקה.
גישור עולמות = תהליך טרנספורמציה
אני מאמינה בכל ליבי שיכולת תודעתית ורוחנית, חייבת להיות שזורה במסוגלות נפשית להכיל קשת רחבה של רגשות, מחשבות ורצונות, ולדעת לעבד אותם באופן בהיר, המאפשר התנהלות מאוזנת ופרואקטיבית.
זהו תהליך מדורג של טרנספורמציה של הנפש, שבו לומדים לתרגם תודעה והשראה ורוחניות תיאורטית אל עבר ההתנהלות הכי יומיומית והכי מעשית.
מתוך התהליך הזה נולדת מיומנות נפשית, המאפשרת להחזיק בו זמנית בכמה מצבים נפשיים ולמזג אותם זה בזה מבלי לאבד את האיזון. למשל מסוגלות לחוות את ההרמוניה הפנימית אך בו זמנית לחוות את זעקות הכאב והאימה, או לחוות את האמת האוניברסלית הטמונה בכל ובו זמנית להתבונן על מסכת השקרים והתעתוע שמצויים בתוך העולם שלנו.
כדי לגשר עולמות, כדי להביא השראה ונחמה וחסד ותבונה, עלינו להיות מסוגלים לנוע על פני פיצול המציאויות המתקיים בעולמנו, עלינו להיות מסוגלים להחזיק בתוכנו קצוות מאוד מרוחקים ולעשות כמיטב יכולתנו על מנת לגשר ולקרב ביניהם.
בהסכמה להיות נוכחים על פני כל הרצף ובמסוגלות להכיל את כל מניפת הרגשות, הרצונות והמחשבות העולים בתוכנו, ניתן להנגיש עזרה והדהוד תומך וגם להזרים אור למקומות אפלים.
אנחנו הגשר.
