העולם בו אנו חיים, הינו עולם מלא בהתרחשויות, חוויות ואתגרים.
עבור רובנו זהו עולם בלתי צפוי, שעלול להפתיע אותנו ולהביא אל פתחנו אירועים שאין לנו שליטה עליהם ויכולים להיות לא נעימים ומכאיבים. בעולם שכזה, הנטייה היא להיות בדריכות וכוננות מתמדת, ולחפש אחר תחושת ודאות שמאפשרת להרגיש ביטחון.
השאיפה הזו לביטחון שבוודאות, מובילה לרדיפה אחר ודאות ומתוך כך לדאגה לעתיד, חששות ופחדים, שכולם מעיקים על הנפש וגובים ממנה מחיר יקר של היעדר רווחה נפשית ואושר.
התעוקה הנפשית אותה אני מתארת לכם, לא באמת מאפשרת לנו להיות נוכחים באופן מלא ברגע ההווה שבו אנחנו נמצאים, כך שאצל רבים המחשבה והתודעה מפוצלות לכמה מישורים הפועלים במקביל.
תכליתם של המישורים המנטאליים הפועלים זה לצד זה, היא לתעד ולקטלג את המציאות באופן ברור ומובחן, על מנת ליצור ודאות וסדר, המעניקים לנו אוריינטציה ותחושה שאנחנו שולטים במצב.
המישורים המנטליים השונים
את המישורים המקבילים של המחשבה והתודעה ניתן לחלק לשלושה מאפיינים מרכזיים:
- המישור הראשון – מרחב של מיקוד מנטאלי בכל מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו
- המישור השני – מרחב שבו המיינד מריץ ברקע תרחישים עתידיים, בניסיון ליצור תכנון שמעניק תחושה של סדר, ודאות, שליטה וביטחון
- המישור השלישי – מרחב תת-המודע, שבו המוח מייבא מסקנות, תובנות וגם טראומות מן העבר ומשליך אותן הן על ההווה והן על התכנון לעתיד
אני מניחה שרבים מבין כאלה הקוראים את הדברים, מכירים את תחושת הפיזור וחוסר היכולת להתרכז במה שאתם עושים ממש כעת, זאת מכיוון שבמקביל למה שאתם עושים כאן ועכשיו המוח רץ בעוד מישורים ולמעשה לא מאפשר לכם להתמסר לגמרי לרגע הזה ולשקוע באופן מלא בתוך מה שאתם עושים.
בפועל, המוח והמחשבה שלנו, נועדו לפעול בצורה מרובדת ורב-ממדית, כך שההתנהלות המחשבתית מתקיימת סימולטנית בכמה מישורים, שבאמצעותם אנחנו מגדירים את עצמנו ואת המציאות, יוצרים קטלוג מנטאלי ומעצבים את ההתנהלות היומיומית שלנו וגם ממוקדים במה שאנחנו עושים בזמן ההווה ומתעלים אליו את האנרגיה הנפשית והיצירתית שלנו.
אך כאמור, רבים מתקשים לעשות זאת, וחווים פיזור, בלבול, לחץ נפשי וחוסר בהירות מנטאלי שעוד יותר מגבירים את חוסר הוודאות ואת תחושת המצוקה והלחץ.
בהרבה תורות רוחניות מדובר על היכולת להיות ב-כאן ובעכשיו, לחיות את הרגע מבלי להיקשר לעבר או לדאוג לעתיד.
גם אני כתבתי על כך רבות, כאשר תיארתי את היכולת למקד את הנפש ברגע ההווה, ובכך לשחרר את המגבלות הנובעות מטראומות העבר, או את ההטיות הנובעות מההימלטות למחשבות על עתיד פוטנציאלי וטוב יותר.
ההווה הוא המרחב והוא הזמן שבו אנו מחוללים תמורות ושינויים. לכן, חשוב להיות ממוקדים בהווה, אך לעשות זאת כשהעבר מהווה עבורנו מצע של חוכמה, ממנו אנו נעים אל תוך הלא נודע, וכאשר ההתייחסות אל העתיד היא כאל מסגרת, שאל תוכה נרצה לצקת את החזון שלנו ולבטא הגשמה עצמית וחיים שיש בהם מהות ומשמעות.
הגישה הזו הופכת מהותית וקריטית יותר מאי פעם, ותשפיע על העתיד של המין האנושי (כפי שתבינו ממש עוד מעט), אך היא דורשת מאיתנו להכיל חוסר ודאות, להיות מסוגלים להכיל מנטאלית חשיבה מורכבת, ולהמיר את הצורך בקטלוג מנטאלי מוחלט ודיכוטומי, במיומנות של התבוננות על הפנים הרבות של המציאות.
זהו תהליך של הבשלה נפשית הדורש מאיתנו לצמוח, הן כפרטים, והן כחברה ולהתרחב אל מעבר לדואליות ולתחושת המירדף המתמיד אחר וודאות ומציאות מוחלטת.
נסו לתרגל את זה לרגע…
כאשר אתם מנסים להתרכז ברגע ההווה, כאשר אתם מנסים להרפות מן הלחץ הנפשי או מתחושת התעוקה והלחץ, נסו להתמקד במה שאתם עושים כאן ועכשיו מבלי להביא אליו את המישורים המנטאליים הנוספים ולערבב אותם בתוך רגע ההווה.
כלומר, הניחו את הדאגות לעתיד, הרפו מן הטראומות או הפחדים של העבר ולרגע אפשרו לעצמכם לשקוע במרחב הזה של הכאן והעכשיו, גם אם אין לכם תחושה של ודאות או ביטחון לגבי דברים וגם אם יש לכם עוד המון משימות שעליכם לבצע.
יתכן שעצם המוכנות שלכם להרפות לרגע מן הצורך בוודאות, ועצם ההפסקה היזומה שיצרתם, הוא זה שישחרר את הפקק המנטאלי, ופתאום כשאתם עסוקים בדבר אחד תקבלו תשובות על דבר אחר לגמרי?
אני מאמינה בכל ליבי כי המרחב של הכאן והעכשיו, הוא מקום שבו דבר תומך דבר, כך שאם אתם משקיעים את עצמכם במשהו, במלוא תשומת הלב וההקשבה לעצמכם, פתאום יצוצו להן תשובות ותובנות שקשורות לדברים שמדאיגים ומעסיקים אתכם.
התרבות הפופולרית המכתיבה חשיבה צרה
כאמור, התרבות בה אנו חיים, שבה הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית כה דומיננטיות, מושפעת עד מאוד מהחשש לעתיד והפחד הקיומי מפני ההווה – ומלמדת אותנו לחשוב באופן צר ולקטלג דברים בצורה דואלית, מוחלטת, שטוחה ומקוטבת.
התרבות הפופולרית נוטה לפשט דברים, להפשיט אותם מן הריבוד ומן העומק שלהם ולהפוך אותם קלים לעיכול ככל שניתן. ההשטחה הזו מציירת את המציאות בקווים גסים ומוחלטים ודוחקת את המיומנות שמאפשרת להכיל חשיבה מורכבת הרואה שלם, המורכב מחלקים רבים, שונים ומגוונים, שחלקם אף מנוגדים זה לזה.
מתוך כל אלה, אנשים מקטלגים את עצמם ואת העולם תחת תיוגים מוחלטים ורדודים, נמנעים מלהעמיק אל תוך עצמם, אל מעמקי הנפש האנושית המרובדת והמורכבת, וגם נמנעים מלהתבונן על העולם ברגישות, שיש בה ראייה אל מעבר למובן מאליו.
ההעמקה אל תוך המורכבות והריבוד, שאינו חד משמעי או מוחלט, דורשת משאבי נפש. זה דורש מאמץ כדי להפעיל מיומנויות חשיבה רב-ממדיות ולפתח יכולת מנטאלית להחזיק במניפה רחבה של אמיתות המתקיימות זו לצד זו ומרכיבות את תמונת המציאות השלמה והרב-גונית.
אפס מאמץ, או למה כדאי לכם לצפות בסדרה 1899
רבים אינם מעוניינים להתאמץ. זה אפילו בא לכדי ביטוי מובהק בהרגלי הצפיה של בן האנוש הממוצע שנהנה לבהות מול הטלוויזיה בתוכן שלא דורש ממנו דבר מלבד גירוי מינימלי של החושים.
זה מזכיר לי ביקורות טלוויזיה שקראתי על סדרה בשם 1899 (אגב ממליצה עליה בחום). כמה ביקורות שקראתי טענו שהסדרה אינה טובה והיא דורשת מן הצופה לחשוב ולהעמיק בפרטים ושזה מלאה ומעייף. מבקר אחד אף הגדיל ושאל האם יוצרי הסדרה חושבים שהצופים עובדים אצלם…
ניגשתי לצפות בסדרה הזו בסקרנות, ונהניתי מכל רגע. לא הצלחתי להבין איפה המאמץ המנטאלי או מה כל כך מורכב, אבל זה כמובן עניין של טעם ופרספקטיבה אישית, אך גם של מיומנות תודעתית ויכולת להכיל חשיבה מורכבת תוך כדי צפיה.
אם נחזור לנושא המאמר הזה, הרי שהתרבות בת זמננו, דוגלת במינימום מאמץ ובכך בהדרגה היכולת המנטאלית להכיל חשיבה רב-ממדית מתנוונת, מה שמקטב עוד ועוד את החברה בה אנו חיים, שבה מציאויות מקבילות מתקיימות זו לצד זו, ולעיתים קרובות, מתנגחות זו בזו ומתנגדות זו לזו בהתשה הדדית אשר יוצרת שחיקה וכילוי עצמי.
התהליך הזה בולט מאוד במציאות הפוליטית והחברתית בישראל, שבה ציבור רחב מאוד נוטה לחשיבה נוקשה, צרה ומקוטבת, המולידה התדרדרות מוסרית המלווה בצדקנות, היעדר סובלנות או הכלה של גיוון תרבותי וחברתי, מוחלטות ומחנאות, שמפלגות את המרקם החברתי וקורעות אותו לגזרים בתהליך של התאבדות קולקטיבית.
אצל רבים, העולם מתחלק ללבן ולשחור, נכון ולא נכון, אמת ושקר, רע וטוב, מותר ואסור, צודקים וטועים, שכר ועונש, מלאך ושטן, נשגב ונחות, אלוהי ואנושי ועוד ועוד חלוקות, המוטבעות אל המחשבה והופכות את תפישת המציאות למוגבלת, חלקית, שטוחה וחסרה.
(ממליצה לכם לקרוא בהקשר הזה את המאמר האחרון שפרסמתי: אוקסימורון הקיום האנושי).
החשיבה הדיכוטומית והצרה הזו מעניקה לאנשים תחושת ודאות כוזבת, כי כשהכל מוחלט ומובחן וחד משמעי, אז אין מקום לבלבול או ספק או פחד.
אך כמובן שלוודאות הזו יש מחיר.
על הצורך בוודאות ודחיקת הדמוקרטיה
כאשר תופשים את המציאות באופן דואלי, מקטלגים הכל באופן הזה ומגדירים את העצמי באמצעות החלוקה הזו – הדבר מעניק תחושה אשלייתית של אוריינטציה ואומדן, צדק וסדר, אך מצמצם מאוד את תפישת המציאות ואת מסלול החיים האישי והקולקטיבי.
מציאות החיים בישראל, וגם במקומות רבים נוספים ברחבי העולם, היא השתקפות ותוצר של החשיבה המוחלטת והצרה שאינה מסוגלת להכיל ריבוד וגיוון.
הלך הרוח הציבורי, המתמכר לוודאות שמספקת החשיבה המוחלטת, דוחק את הדמוקרטיה ומתוך כך ההקצנה הולכת וגוברת ומנרמלת תפישת עולם, שמחלקת את המציאות באופן מקוטב, מוחלט, צר ונטול סובלנות ופתיחות.
מספיק לקרוא את כותרות העיתונים כדי לראות את תוצאות החשיבה המוחלטת והמקוטבת המשתקפות בדחיקת הדמוקרטיה, ועלייתם של כוחות שמרנים הפוסלים את כל מה שאינו דומה להם.
הדמוקרטיה משגשגת במרחב שבו לאמת פנים רבות.
דיקטטורה פורחת במרחב שבו האמת היא מוחלטת וכל מה ששונה ממנה נפסל, מנודה ונאסר.
גם על התהליך הזה של הנסיגה התרבותית והאיום על הדמוקרטיה כתבתי רבות בעבר. זהו תהליך המפוגג את הבחירה החופשית ומפורר את הריבוד והגיוון שיוצרים עושר תרבותי וחברתי.
בתהליכים הללו של שחיקת הדמוקרטיה, הציבור, הצמא לוודאות, תחושת ביטחון והגדרה עצמית ברורה ומוחלטת, מתעדף משטרים סמכותניים ולאומניים, המעניקים תחושה של ודאות, צדק, כוח, אמת אבסולוטית ועולם שיש בו טובים ורעים, ראויים ובלתי ראויים.
החופש שבחוסר הוודאות
שחיקת הדמוקרטיות, במקומות רבים בעולם, הינה תוצר של נפילה תודעתית ואובדן דרך.
כפי שכתבתי בתחילת הדברים, ציבורים רחבים אינם מסוגלים להכיל חשיבה מורכבת וסובלנית, עומק רעיוני והיעדר מוחלטות, מכיוון שאלו מאיימים עליהם ומעוררים בהם חוסר ודאות ופחד, ולכן הם בוחרים במנהיגים פופוליסטיים המציירים עבורם מציאות ברורה, ודאית ומוחלטת.
בכך, השאיפה לוודאות והאימוץ של חשיבה מוחלטת, דואלית, נוקשה וצרה, דורסים את האפשרות לחיות בחופש, שבו מרחב התמרון רחב והמציאות אינה חד משמעית או מוחלטת, מציאות שבה יש מקום לקשת של דעות ואפשרויות, מציאות שהינה רב-ממדית, דינאמית, גמישה ופתוחה לשינוי.
כדי לחיות בחופש אמיתי נדרשת היכולת הנפשית להכיל חוסר ודאות, מציאות מרובדת ולא חד משמעית ואמת שאינה אחת ויחידה, אלא בעלת פנים רבות, שונות ומגוונות.
כדי לחיות בחופש, נדרשת המוכנות הנפשית להתחדש, להשתנות, להסתקרן, ללכת אל הלא נודע ולקיים תהליך מתמיד של גילוי עצמי וטרנספורמציה.
משמע, השאיפה לוודאות אינה מאפשרת התחדשות וצמיחה, שמהותן חקירה של מחוזות חדשים ובלתי מוכרים. השאיפה לוודאות מעודדת בדיוק את ההיפך: קפיאה על השמרים, שימור המצב הקיים והתנהלות במרחב ״בטוח״ לכאורה, שבו עושים עוד ועוד מאותו הדבר ונעים בתוך דרכים סלולות הקובעות נורמות ותבניות התנהלות מוחלטות.
הפחד והשאיפה לקודד את העולם בצורה בינארית ומוחלטת, כדי להרגיש ודאות וביטחון, לא מאפשרים צמיחה אל שלב אבולוציוני חדש, שמתקיים בממדים נוספים מעבר לממד הגשמי והפיסי ומעבר לממד הדיגיטלי והווירטואלי.
האנושות נמצאת בצומת דרכים שדורש ממנה לצמוח אל מעבר לפחד ולדואליות.
צומת הדרכים הזו מציבה את האנושות בתחילת המאה ה-21 בנקודה קריטית שתגדיר האם נהיה או נחדל.
זוהי תקופה המזמינה אותנו כציביליזציה להסתקרן, לערער על מוסכמות ונורמות ועל אמת צרה ותפישת מציאות מוחלטת, לטובת חשיבה מורכבת, שיש בה הכרה כי לאמת פנים רבות ולמציאות שכבות רבות וממדים רבים שניתן להתיידד עימם במעבר מן העולם הדואלי, שבו אנו חיים, אל עולם רב-ממדי ועשיר הממתין שנגלה אותו.
חוסר ודאות הוא המקום שבו אלוהים מרגיש הכי בבית
לוהאריה
כלים פרקטיים לפיתוח ודאות פנימית וחשיבה מורכבת
קרה לכם שהפניתם כלפי עצמכם שפיטה, כעס, ביקורת והלקאה עצמית, מכיוון שקטלגתם את עצמכם כ-רעים, בלתי ראויים, טועים, או אשמים?
האם יש דמויות במציאות סביבכם שאתם מקטלגים באופן המוחלט הזה?
כאשר אתם מתבוננים על המציאות סביבכם וגם על עולמכם הפנימי, חשוב שתכירו בכך שהמציאות אינה מוחלטת ומקוטלגת באופן דואלי אלא מרובדת מאוד, בעלת עומק ומורכבות.
האמת אינה אבסולוטית או מוחלטת אלא מורכבת, מרובדת ויש לה פנים רבות שונות ומגוונות.
אז איך מכילים את המורכבות הזו מבלי לאבד את תחושת הביטחון?
כשאתם מבקשים להרחיב את התפישה והתודעה שלכם ולהסתגל לחשיבה מורכבת ורב-ממדית שאינה מוחלטת, חשוב שתקדישו לכך אימון ותשומת לב. זהו תהליך מדורג שיוצר הבשלה נפשית, מנטאלית ורגשית המרחיבות את העצמי שלכם.
כאשר נוצרת התבגרות נפשית והתודעה מתעוררת ונפתחת – מתפוגגת החשיבה הדואלית, המקוטבת והמוחלטת, ואת מקומה מחליפה חשיבה חדשה שיש בה רוחב יריעה המסוגל לראות את החיים כמניפה בעלת גוונים רבים – ספקטרום רחב של ביטויים המרכיבים את המציאות.
היכולת הזו נצברת, כמו כל מיומנות, בתהליך מדורג שבו, כמו שמפתחים שריר, כך מפתחים את המחשבה להכיל מגוונות ומורכבות ולזהות את הפנים הרבות והשונות של האמת ושל המציאות.
המלצות לתרגול חשיבה מורכבת
1. כאשר אתם ניגשים אל חיי היומיום ומנהלים מערכות יחסים עם עצמכם ועם האחרים – בחרו במודע להשתמש במנעד הרחב שלכם ולא להיתקע על הקטבים המצויים בקצוות, ועשו זאת על ידי מעבר מתגובה אוטומטית למשוב רגשי מודע.
כלומר, אם עולה בכם תגובה רגשית מוחלטת, המבוססת על קטלוג מנטאלי מוחלט, נסו לעצור לרגע, ולהסתכל על הסיטואציה מעוד זוויות שישפיעו על התגובה הרגשית שלכם לסיטואציה. זהו למעשה תרגול יזום, שבו אתם בולמים את התגובה האוטומטית הנובעת מתבנית מחשבה, לוקחים נשימה, מתבוננים שוב על הסיטואציה, מפענחים אותה מחדש ומתרגלים תגובה שאינה ההרגל שלכם.
2. הזכירו לעצמכם שאתם בוחרים איך להסתכל על העולם.
השתדלו לא לקטלג את המציאות באופן מוחלט והקדישו מחשבה נוספת לראות מעבר לחלוקה השטוחה והמוגבלת, שאמנם יותר קלה למיינד, אך הופכת את החיים למוחלטים, שטוחים ומלאים בקונפליקטים.
כלומר, כאשר אתם מזהים שאתם מקטלגים את המציאות לשחור ולבן, טובים ורעים, צודקים ולא צודקים – תרגלו את המחשבה שלכם להסתכל על דברים באופן רב-ממדי. הסתכלו על הסיטואציה והגיעו למסקנה ותובנה, ואז באופן יזום ומודע, הסתכלו על הסיטואציה שוב, חפשו זווית חדשה, ואז נסו להגיע למסקנה ותובנה שונות ואף מנוגדות. הדבר יגמיש את היכולת המנטאלית שלכם ויאפשר לכם למתוח את ספקטרום התפישה. זהו תרגול שממש יפתח בכם את אמנות הדיון הפנימי, שבו אתם מציגים טיעונים שונים וזוויות שונות ואז עונים לעצמכם ובכך, מעשירים את היכולת שלכם להכיל ריבוד ומורכבות.
3. נסו לקחת דעה המנוגדת לאמונות ולערכים שלכם, או מקרה המעורר בכם אי נוחות וצרימה, וחקרו אותו דרך עדשה אמפתית, המנסה להבין את המניעים והכוחות שמרכיבים את מה שמעורר בכם התנגדות.
אין הדבר אומר, חלילה, שעליכם לוותר על הערכים שלכם, לשנות את דעתכם, או לאמץ דעה שאינכם מאמינים בה, אלא רק לתרגל התבוננות עומק שמאפשרת לכם להבין את הצד שכנגד, ולהבין שהוא מייצג חלק וזווית של התמונה השלמה, גם אם חלק זה מנוגד לערכים שלכם ולאמת שלכם.בתרגול שכזה, חשוב שתשמרו על הכיוון שמראה לכם המצפן הפנימי שלכם, ותישארו נאמנים לערכים שהם המגדלור של נתיב חייכם, בכך למעשה תמתחו את הנפש שלכם להכיל הן את האמת שלכם, והן להיפתח לחקירה סקרנית של אמיתות אחרות.
4. תרגלו חשיבה מרובדת ומורכבת על-ידי הסכמה להעמיק בנושאים שמרכיבים את סגנון החיים שלכם.
כלומר, הסכימו להקדיש זמן ומחשבה להבנה של תהליכי ייצור, אופייני פעולה והשלכות של נושאים מחיי היומיום הכי שגרתיים, פשוטים, רגילים ומובנים מאליהם: כמו הלבוש שלנו, המזון שאנו צורכים, הרגלי הגלישה והשימוש ברשתות החברתיות, הקריאה והצפייה, התחביבים, ההרגלים החברתיים שלכם ועוד.
בהסכמה לראות מעבר לתוצרים ולתוצאות הגלויות, אתם למעשה לומדים להעמיק ולחקור אל תוך תהליכים, שפעמים רבות הינם סמויים מעין ונתפשים כמובנים מאליהם. בכך למעשה, אתם מתרגלים את החושים שלכם לראות מבעד לעטיפה של מוצרים ושירותים, ומזהים עומק וריבוד שמספרים את הסיפור השלם והמלא שלהם. זאת, מכיוון שפעמים רבות יש פער גדול בין האמת המשווקת לנו כצרכנים לבין האמת שפועלת ברקע של סגנון החיים המודרני.
התהליך המדורג של הסתגלות לחשיבה מורכבת, הוא תהליך היוצר מיומנות הולכת וגדלה, עד לרגע שבו תגלו שהפסקתם לקטלג את עצמכם, את האחרים, ואת המציאות סביבכם באופן דואלי, ואתם מתחילים לראות תמונה רחבה הרבה יותר, עשירה, מרובדת ותבונית.
הדבר יעשיר את הפרספקטיבה שלכם ויוביל אתכם לחוות ולזהות ממדים שקודם לכן לא זיהיתם.
שלכם בהרבה אהבה ורצון
לוהאריה
