אם אבקש מכם לתאר את החברה האנושית בעוד כמאה שנים, סביר להניח שתתארו לי חידושים והמצאות טכנולוגיות: טיסות סדירות לכוכבי לכת מיושבים, אמצעי תעבורה חדשים, הפקת מזון באמצעים חדשים, טיפולי אנטיאייג׳ינג המונעים הזדקנות, פריצות דרך מדעיות המרפאות מחלות כרוניות או סופניות שכיום נחשבות חשוכות מרפא ועוד פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים המשנים את החיים על פני האדמה.
אך האם שאלתם את עצמכם איך תראה הנפש האנושית בעוד כמאה שנים? מה תהיה תפישת העולם? מה תהיינה הנורמות? ומה יהיו הערכים שיעמדו בבסיס התנהלות החברה האנושית?
אלו שאלות מהותיות, מכיוון שמתקיים קשר הדוק בין התפתחות טכנולוגית להתפתחות תודעתית, וכאשר אין הלימה ביניהן עלול להיווצר נזק מצטבר שיכול להוביל לסופה של הציוויליזציה האנושית.
אחד הנושאים המרכזיים שהאנושות נדרשת להיערך אליו הינו האתיקה במאה ה-21 וסולם הערכים לעידן החדש.
רבות אני הוגה בתקופה שבה אנחנו נמצאים ובאופן שבו נעצב את העתיד שלנו, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.
במאמר הזה ארצה להציג לכם את התהליכים המתרחשים בחברה האנושית כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית ההולכת וצוברת תאוצה.
הטכנולוגיה הזמינה לאנושות הולכת ומתפתחת במהירות אך תפישת העולם, אופייני החשיבה, הנורמות, האמונות והערכים, נותרים הרחק מאחור ומתפתחים בצעדים איטיים הרבה יותר. פער זה מאיים על המשך דרכה של האנושות בתוך סביבת המציאות המשתנה.
כאשר התפתחות טכנולוגית אינה מגובה בצמיחה תודעתית וערכית, ובשינוי תפישת העולם ואמות המידה הקולקטיביות, מתעוררת סכנה להמשך הציוויליזציה האנושית, מכיוון שהתאוצה הטכנולוגית עלולה להוביל להרס, הנובע משימוש לרעה בטכנולוגיה באופן המוביל לאובדן דרך, ניוון וכילוי עצמי.
״הפרעת קשב וריכוז״ קולקטיבית
התקופה בה אנו חיים חושפת את החושים לשפע של גרויים ומעמיסה על המערכת המנטלית מידע רב. הרבה חווים מידע זה (בצורה לא מודעת) כגודש והצפה, ולא ערוכים לעבד אותו ברמה המחשבתית ולעכל אותו ברמה הרגשית והנפשית.
הגודש פוגע ביכולת הריכוז וההכלה, ופוגם פעמים רבות ביכולת להעמיק ולהתמיד בדברים לאורך זמן ולעצב מבנה אישיותי-נפשי בתהליכים ארוכי טווח המובילים לבגרות נפשית ועומק.
מתוך כך, אפשר לומר כי האנושות סובלת מ-״הפרעת קשב וריכוז״ קולקטיבית, הנובעת מהשינוי הגדול שעברה במאה ה-20 שרק ילך ויתעצם במהלך המאה ה-21.
השינוי הזה הינו תוצר ישיר של ההתפתחות הטכנולוגית שהזניקה את האנושות אל שלב חדש בתולדותיה.
כשאני מתבוננת על הישות האנושית כפי שהיא מתנהלת כיום בעולם המודרני המוצף בכלים טכנולוגיים, קשה לזהות היכן מסתיים האדם ומתחילה המכונה. משמע, רשת האינטרנט, העולם הדיגיטלי והרשתות החברתיות הפכו להיות שלוחות מורחבות של הישות האנושית שהתווספו למערכת החושים והחיישנים ״הרגילים״ של הגוף הביולוגי האנושי.
שלוחות של הגוף והנפש מקושרות בקשרים חזקים אל העולם הווירטואלי באופן המציף את התודעה והחושים במידע שהישות האנושית אינה מסוגלת לעבד באופן מאוזן והרמוני.
אמנם הטכנולוגיה של השתלת שתלים ושבבים דיגיטליים אל תוך המערכת הביולוגית אינה נפוצה עדיין באופן רחב, אך מרבית האוכלוסייה החיה בעולם המודרני מתפקדת כמו סייבורגים (שילוב של אדם ומכונה – ישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם).
לרוב, הטכנולוגיה עדיין אינה מוטמעת ישירות אל תוך הגוף הפיסי, אך האדם מחובר 24 שעות אל מכשירי הטלפון החכמים ושלל אביזרים טכנולוגיים המקשרים אותו כל העת אל העולם הווירטואלי ובכך הופכים להיות שלוחה בלתי נפרדת ממנו.
התהליכים אותם אני מתארת, משפיעים על כל תחומי החיים ודורשים הסתגלות של הגוף והנפש, שינוי בתפישת הזהות העצמית ופיתוח של מיומנויות חדשות ואופייני התנהלות התואמים את רוח הזמנים ומאפשרים התנהלות בטוחה ומאוזנת בסביבת המציאות החדשה.
ארחיב על כך בהמשך המאמר הזה.
מה בין טכנולוגיה לערכים?
ההתפתחות הטכנולוגית נועדה לפרוש גשר בין העולם הישן לעולם החדש.
הטכנולוגיה נועדה לשמש כפלטפורמה תומכת האצה תודעתית, וכזרז לטרנספורמציה של הזהות האנושית ושל אורח החיים הנגזר ממנה.
בפועל, הטכנולוגיה טסה קדימה אך התודעה האנושית מפגרת מאחור, כך שנוצר פער מסוכן הנותן כלים רבי עוצמה בידי בני האנוש שאינם בשלים לכך.
בתוך סביבת המציאות המשתנה בצעדי ענק, הטכנולוגיה יכולה לתפקד ככלי המעצים את האנושות ותומך מהות, משמעות, חזון, ערכים ואבולוציה או לחלופין, להפוך לכלי המחליש את האנושות ויוצר סחרור במעגל סגור שיש בו הצפה חושית מתמדת, גירויים מנטאליים רבים, שימוש לרעה ואובדן של העצמי, הטובע בתוך העולם הווירטואלי והולך בו לאיבוד.
מתוך כל האמור לעיל, נובעת ההכרה כי התפתחות טכנולוגית מבלי שנחצה סף תודעתי המגבה אותה הינה מסוכנת.
אם כן, מה יכול להגן על הציוויליזציה האנושית מפני הסכנות הטמונות בהאצה טכנולוגית?
הכוח המרכזי שיכול לסייג את השימוש בטכנולוגיה ולאפשר לנתב אותה לתועלת הפרט והכלל מתוך מאור פנים, הינו סולם ערכים ברור ומובהק (הנובע מאבולוציה של התודעה ושינוי בתפישת העולם האנושית של כאלה שכבר חצו סף ויכולים להתוות את הדרך לאחרים).
כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20, עסק סופר המדע הבדיוני והביוכימאי היהודי אמריקאי, אייזיק אסימוב, ביחסים המורכבים שבין בינה מלאכותית לבין הציוויליזציה האנושית והגדיר בספריו את חוקי הרובוטיקה, שהיוו בסיס לדיונים ערכיים ופילוסופיים על עתיד החברה האנושית בסביבה טכנולוגית מתפתחת.
חוקי הרובוטיקה של אסימוב נועדו להבטיח כי בינה מלאכותית לא תפגע באדם ולא תאיים על האנושות.
חוקי הרובוטיקה של אסימוב הם:
- לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.
- לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע, כל עוד הדבר אינו עומד בסתירה לחוק האפס.
- רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את חוק האפס או החוק הראשון.
- הרובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק האפס, לחוק הראשון או לחוק השני.
כמובן, שאת החוקים לשימוש בכוחה של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית מכתיבים בני האדם שיוצרים את הטכנולוגיה, לכן נדרש לשרטט גבולות ברורים, לחוקק חוקים ולהתקין תקנות אשר יוצרות את הסייגים לשימוש בטכנולוגיות השונות.
הבינה המלאכותית והפלטפורמות הטכנולוגיות השונות, מתפתחות בעולמנו מבלי שמתקיימים סייגים ערכיים ברורים ועם פרצות רבות בחוק במדינות שונות המאפשרות שימוש בטכנולוגיה, בפלטפורמות דיגיטליות, בבינה מלאכותית ובבוטים באופן הפוגע בפרט ובכלל.
הגדרה של סייגים ערכיים הינה מהותית, הן בעבור בינה מלאכותית והן בעבור האנושות עצמה ככזו הנחשפת יותר ויותר לעולם טכנולוגי, וירטואלי, המשנה לחלוטין את כללי המשחק.
אוסף כללי ההתנהגות שהיו תקפים כמוסר ונורמה במאה ה-20 אינו תקף למאה ה-21 המביאה עימה פריצות דרך המשנות את כללי המשחק ואת המציאות.
ללא סולם ערכים ברור הממסגר את ההתנהלות, ללא כללי אתיקה יישומיים, ללא רגולציות ויוזמה של מנהיגים ישרי דרך, מרחיקי ראות ובעלי תודעה רחבה וחזון, וללא הבנה של הציבור את התהליכים המתרחשים, נוצר שימוש לרעה בכלים הטכנולוגיים.
השימוש לרעה בכלים הטכנולוגיים נעשה תוך ניצול ציני של הבורות ושל חוסר המיומנות האנושי בהתנהלות בתוך סביבת מציאות חדשה, מרובת אפשרויות, גירויים ומידע.
כבר כיום, יותר ויותר אנשים מכורים לרשתות החברתיות ולכלים הטכנולוגיים באופן הפוגע בהם ובסביבתם.
כבר כיום, יותר ויותר אנשים מתנהלים בעומס חושי ומנטאלי, הנובע מהנגשה טכנולוגית של מגוונות גדולה מאוד של מידע ומוצרים.
כבר כיום, רבים מאבדים את האוריינטציה ואת המצפן הפנימי שלהם, מבלי שבכלל יהיו מודעים לכך.
כבר כיום, אנו חוזים בהליכה עדרית של ציבור רחב אחר רעיונות הנשתלים בתודעתם באמצעים טכנולוגיים היוצרים תמרון של דעת הקהל ושטיפת מוח גלויה וסמויה.
כבר כיום, אנו מזהים מגמות של השטחה ורידוד של התפישה האנושית הרווחת, המקטלגת את המציאות באופן דיכוטומי, ילדותי ומקוטב, אשר יש בו נהייה אחר תבניות מוחלטות של טוב ורע, נכון ולא נכון, צודק ולא צודק.
המגמות הללו נובעות מהיעדר מסוגלות או מיומנות נפשית להכיל מציאות מרובדת, רב-ממדית ובעלת פנים רבות ומגוון של ייצוגים ודעות.
כאשר האדם שרוי בהיעדר מודעות עצמית וחוסר אומדן עצמי, הדבר עלול להוביל לשטחיות, חשיבה מוחלטת ודיכוטומית, עיסוק בטפל, חוסר מוכנות להתאמץ על-מנת להעמיק בדברים, היעדר סבלנות וחוסר התמדה.
מתוך כך עשויים רבים להתנהל בחייהם מתוך רעב נפשי מתמיד למילוי מבחוץ, צריכה בלתי מבוקרת המנסה למלא את הרעב הזה, מיאוס ומעבר מהיר מסיפוק מיידי אחד לאחר, רדידות ותפישת עולם המבוססת על דעות קדומות או על מידע מגמתי או מוטעה, שאיש לא טרח לאמת אותו או להעמיק בו.
זהו תהליך שעלול להוביל לרגרסיה תודעתית, ניוון מחשבתי וסחרור נטול שליטה הדן את האנושות לכיליון.
התהליך אותו אני מתארת הינו חלק ממגמה רחבה של שינוי המתרחש בעולם ארץ.
על מהותו הרחבה של השינוי הזה בפרק הבא.
ההאצה הטכנולוגית – גשר בין העולם הישן לעולם החדש כחלק ממגמה רחבה של מעבר בין עידנים
מנקודת המבט שלי, התהליך שעוברת האנושות, הינו חלק מתנועה קוסמית רחבה של מעבר בין עידנים, המשנה את סדרי העולם ואת יחסי הכוחות בין טכנולוגיה לבין התודעה האנושית והערכים האנושיים.
אם בעידן שהסתיים, האנושות התפתחה בתוך סביבת מציאות שהצריכה עבודת כפיים, מאמץ גופני ועמידה באתגרים פיסיים שהבטיחו הישרדות וצמיחה, הרי שבעידן החדש האנושות עוברת להתפתח בתוך סביבות מציאות דיגיטליות, מופשטות, רב-ממדיות וירטואליות, שההתנהלות בהן מצריכה יכולת מחשבתית מפותחת, התרחבות של התודעה, ביסוס מסגרת ערכים חדשה ועמידה באתגרים מנטאליים שיגדירו את המשך דרכה.
המהפכה התעשייתית והטכנולוגיה המתפתחת במהירות, חילקו את העולם ל״חצר קדמית״ ו״חצר אחורית״ והעצימו מאוד את הפערים בין חברות מפותחות טכנולוגית ועשירות, לבין חברות שנמצאות הרחק מאחור וסובלות מעוני, נחשלות, היעדר ביטחון גופני ותזונתי וניצול של המשאבים על-ידי בעלי כוח והון המגיעים פעמים רבות מן ״החצר הקדמית״ של כדור הארץ.
כדי להמחיש לכם את משמעות ה-״חצר הקדמית״ וה-״חצר האחורית״ של כדור הארץ אביא לכם נתונים אליהם נחשפתי השבוע על ידי חברה אהובה (שיר בלומין).
החצר האחורית של כדור הארץ
בגיליון האחרון של נשיונל ג'יאוגרפיק, התפרסמה כתבה העוסקת בנושא הכשות הנחשים.
מסתבר, כי הכשות נחשים מהוות גורם מתגבר לתמותה באפריקה ודרום אסיה.
מה הקשר להתפתחות טכנולוגית ולנושאים הבוערים בתקופה הנוכחית?
אחד התוצרים של ההאצה הטכנולוגית, הינו פתיחת פער מעמדות, מספר העשירים גדל והעניים הופכים עניים יותר – הדבר מוביל לכך שבכדור הארץ מתקיימות מציאויות רבות במקביל המייצגות שכבות שונות בקרב האנושות.
במציאות הנוכחית, ה״חצר הקדמית״ של כדור הארץ מתמודדת עם נגיף הקורונה ומרכזת מאמצים מדעיים וטכנולוגיים כבירים על-מנת לפתח חיסון לנגיף ולהפיצו.
במקביל, מתים אנשים רבים ב״חצר האחורית״ של כדור הארץ מבלי שהם נהנים מפירות הטכנולוגיה המתקדמת.
ממה הם מתים? לא מקורונה, אלא מהכשות נחשים – תופעה הפוגעת במספרים גדולים אך לא מתוקשרים בשכבות חלשות מאוד.
שימו לב לנתונים:
נתונים לשנת 2019:
2.7 מיליון הכשות ארס
300,000 מקרי נכות לצמיתות
130,000 מקרי מוות
מאחר ואחוז גבוה מאדמהמקרים הללו מתרחש בכפרים נידחים שתושביהם אינם מספיקים להגיע לטיפול, מניחים כי המספרים הינם כפולים, מאחר ורובם אינם מדווחים.
בקהילות העניות המצויות ב-״חצר האחורית״ של כדור הארץ, מוכשים אנשים רבים אשר אינם מספיקים להגיע לבתי חולים, בהם קיים הנסיוב היכול להציל את חייהם.
במידה והם כן מגיעים, הנסיובים הללו מאוד יקרים ולרוב ידם אינה משגת לשלם עבורם.
מדוע הנסיובים כה יקרים?
- תהליך ההפקה יקר מאוד
- מאחר ורוב האוכלוסיה הסובלת מהכשות נחשים הינה אוכלוסיה ענייה שאינה יכולה לשלם בעבור הנסיובים, (ההכשות קורות לרוב בשל עבודה במרעה או בחקלאות בביגוד שאינו מגן בשל חוסר מודעות) לא משתלם כלכלית לחברות התרופות להפיק נסיובים כאלו. בנוסף, במהלך השנים שעברו, היו מספר נסיובים יעילים להכשות של מינים רבים של נחשים, אך מאחר וכאמור "לא משתלם" ליצר עבור כוח קנייה עני, הפסיקו לייצר אותם.
- מאחר ורוב האוכלוסיה הסובלת מתופעה זו היא כאמור ענייה ואינה מהווה כוח אלקטורלי, הממשלות לא מפנות כספים לפיתוח הנסיובים ולהפצת התרופות הללו בכל המקומות לצורך נגישות.
דוגמא זו ממחישה בעוצמה את העובדה שהקדמה הטכנולוגית אינה עולה בקנה אחד עם ערכים המאפשרים לה לבוא לכדי ביטוי במאור פנים. הדבר נובע מהיעדרה של מסגרת ערכית אוניברסלית המאפשרת לחלק את משאבי הטכנולוגיה בין כל אזרחי כדור הארץ, בתיאום לכללי אתיקה ברורים ובלתי ניתנים לערעור.
בתוך הסביבה הטכנולוגית בה אנו חיים כיום, חסרה מסגרת ערכית שהינה תוצר של אבולוציה של התודעה, המולידה שינוי בתפישת העולם, הבחנה בין עיקר לטפל והעדפה של מוסר על פני כסף, מתוך ערבות הדדית וחלוקת משאבים הוגנת שיש בה הכרה בהיותם של כל בני האנוש חלק ממשפחת האדם, אזרחי כדור הארץ.
כעת, לאחר שהבאתי המחשה ל״חצר הקדמית״ ול״חצר האחורית״ של כדור הארץ, נוכל להתבונן על התהליכים והמגמות שעיצבו את המאה ה-20 ומהוות את רף הפתיחה למאה ה-21.
ה״סופרמרקט״ של המידע
אם נחזור לתהליכים הללו, הרי שבחברות המפותחות, המהפכה התעשייתית וההתפתחות הטכנולוגית, הורידו באופן משמעותי את רף ההישרדות והרעב למזון, הרחיבו והעצימו את הביטחון התזונתי והגופני, האריכו את תוחלת החיים ואת איכות החיים ויצרו הרבה זמן פנוי שנועד במהותו לאפשר הסתגלות לשלב אבולוציוני חדש המשפיע על כל תחומי החיים ומשנה את הנורמות המקובלות.
בפועל, לשכבות רבות ב״חצר הקדמית" של כדור הארץ ישנם משאבים של בריאות, כסף וזמן המופנים לתנועה במעגל סגור של צריכת שירותים, מוצרים ומידע אשר אין בהם באמת צמיחה והתפתחות של הנפש ושל המודעות והתודעה.
הטכנולוגיה מאפשרת נגישות גדולה, כך שכל אחד יכול לצרוך את הדרוש לו באופן מהיר וקולח הרבה יותר מבעבר.
אך מה קורה כאשר הצריכה הזו פוגמת ופוגעת במקום להעצים ולקדם?
כאשר אני הולכת לקניות בסופרמרקט ועוברת בין המדפים, אני מתבוננת על שפע המוצרים כאשר המודעות שלי יודעת לקטלג רבים מהם כרעילים, ממכרים ומזיקים לגוף ולסביבה. אני בטוחה שישנם מוצרים רבים נוספים אשר אינני מודעת לנזק שהם יוצרים, אך אני משתדלת כל הזמן להתעדכן וללמוד ומכירה בכך שאינני יודעת את שאינני יודעת.
לאחרונה התרחשה רגולציה ראשונית בישראל והחלו לסמן מוצרים בתוויות המעידות על מידת התועלת או הנזק של המוצר.
אותו הדבר קורה כאשר משוטטים ב-״סופרמרקט״ של המידע המצוי ברחבי רשת האינטרנט והרשתות החברתיות. המדפים ב״סופרמרקט״ הדיגיטלי של האינטרנט מכילים מבחר עצום של ידע, שירותים ומוצרים. חלק מן המוצרים הדיגיטליים מופצים ב״חינם״ (שאינו באמת בחינם כי אנו משלמים מחיר יקר בעבורו שהוא חשיפת המידע האישי שלנו ושימוש בו או כמו שנאמר – if you're not paying for the product you are the product).
החשיפה למדפים ובהם המוצרים הדיגיטליים אינה מבוקרת. מוצרים אלו זורעים הרס מחשבתי ורגשי, דיס-אינפורמציה כאשר איש אינו מסמן אותם כמזיקים. (לאחרונה החלה טוויטר ובעקבותיה גם פייסבוק ואינסטגרם לסמן מידע כשקרי, או פוגעני אך הדרך עוד ארוכה).
הטכנולוגיה של משחקי מחשב מבוססי מציאות וירטואלית התפתחה מאוד ומגבשת קהילות שחיות בממד נוסף שהינו הממד הווירטואלי שבו מתקיים המשחק. הדבר יוצר התמודדויות חדשות אשר לא היו קיימות עד כה ומשפיע על הנפש והמוח.
עולם ההיכרויות עובר יותר ויותר מן העולם הגשמי אל העולם הווירטואלי ופעמים רבות יוצר החפצה של נשים וגברים (המוצגים על מדף ה״סופר-מרקט״ הווירטואלי), מרדד את התקשורת הבין אישית ומשטח את השיח באופן הפוגע במיומנויות של תקשורת וכישורים חברתיים.
אני יכולה להמשיך ולהביא דוגמאות נוספות אך הרעיון ברור.
אם כך, כיצד מנהלים את שפע האפשרויות שהולידה ההתפתחות הטכנולוגית באופן נבון ומקדם?
כאמור בפרק הקודם, על-מנת להתנהל בעולם טכנולוגי גדוש במוצרי צריכה, גדוש בידע וגדוש בזמן פנוי, נדרשת מודעות עצמית הנשענת על ערכים המאפשרים להפריד עיקר מטפל, לנפות מידע ולסייג את הצריכה של חומר, כך שהאדם יזין את עצמו במה שמקדם, מעצים ומפתח אותו ואת סביבתו באופן הרמוני שיש בו התפתחות מתמדת.
זוהי הסתגלות אבולוציונית להתנהלות בסביבת מציאות רב-ממדית, דינאמית ורחבה עד מאוד, שהחוקים שלה שונים לגמרי מאלו של העולם הישן.
על סביבת המציאות החדשה וההסתגלות אליה, בפרק הבא.
לחלק השני במאמר ״טכנולוגיה ואבולוציה במעבר אל המאה ה-21״
