יש רגעים בחיים אשר טומנים בחובם משמעות גדולה.
אלו יכולים להיות רגעים גדולים ובלתי נשכחים, אך לרוב אלו רגעים פשוטים מאוד, יום יומיים.
רגע כזה הוא רגע הלמידה של ילד לרכב על אופניים. השנייה הזו שבה הילד מרים את הרגליים באוויר היא רגע של אומץ והתמסרות לתנועה וללמידה של מיומנות חדשה שנדמה שהיא בלתי אפשרית.
ודאי רבים מכם זוכרים את הרגע הזהֿ, שיש בו היסוס לעזוב את האחיזה בקרקע המוכרת והיציבה, אבל אז, ברגע שהרגליים באוויר, לא נוגעות ברצפה, הגלגלים נעים, הכידון יציב בידיים שלכם ושיווי המשקל נשמר, אתם מגלים שהפעולה הזו של לרכב על אופנים יכולה להיות קלה ופשוטה ומהנה.
אנחנו נמצאים בתקופה שכל מהותה הוא היכולת להשתנות ולשנות. העולם סביבנו דוחק בנו ליצור שינוי, להעז לנוע אל מעבר למוכר ולידוע ולסלול דרכים חדשות.
אך רוב האנשים חוששים משינוי ומתקשים ליצור אותו.
מוכנות להשתנות
אחת מן הסיבות המרכזיות לקושי הגדול של אנשים לחולל שינוי, היא שהם אינם יודעים איך להשתנות ולשנות וכיצד לעבור מסט הרגלים אחד לסט הרגלים אחר.
כשאנחנו מבקשים ליצור שינוי, אנחנו אמורים להסכים לוותר על איזשהו אופיין התנהלות שאנחנו ממש רגילים אליו ושלרוב נעשה בצורה אוטומטית שיש בה קלות וזרימה.
זוהי הסכמה להחליף הרגל, שכבר יש לנו לגביו סדר, ובהירות מחשבתית וגם מיומנות, ולהמיר אותו למשהו חדש לגמרי, שאנחנו צריכים ללמוד ולגלות אותו, ושאין לנו אותו לגמרי מסודר בתבנית כמיומנות מוכרת וידועה שאנחנו יכולים להוציא לפועל מהר ובלי מאמץ.
חשוב להבין שכשאנחנו יוצרים שינוי ומבקשים לרכוש הרגלים חדשים, אנחנו למעשה יוצרים מסלול חדש, הן ברמה המוחית והן ברמה הפרקטית. זהו מסלול חדש בהתנהלות היומיומית המגדירה את סגנון החיים שלנו וזהו מסלול חדש במוח, המורכב מקשרים חיים שאנחנו רוקמים תוך כדי רכישת המיומנות החדשה.
לוקח זמן לבנות רשת קשרים חדשה במוח ולגבש אופיין התנהלות מעשי שיש לנו מיומנות בו.
לוקח זמן לחולל שינוי ולהמיר סט הרגלים אחד באחר.
השאלה המרכזית שתשאלו את עצמכם במצב שכזה היא האם להישאר נטוע או להסכים לנוע?
סט הרגלים חדש נרכש בתהליך מובנה שיש בו:
מוכנות להשתנות ולערער מצב קיים.
מוכנות להתחדש וללמוד מצב חדש.
מוכנות להתנסות ולרכוש מיומנות.
שימו לב שמילת המפתח היא מוכנות, משמעה הסכמה ליצור תנועה מאזור נוחות אל אזור התפתחות.
בהסכמה להשתנות טמונה המוכנות להיות בתנועה. משמע לא להישאר באותו המקום, אלא להתמיד להתפתח, ללמוד דברים חדשים, לשנות תפישת עולם ולעדכן אותה ולחולל שינוי מעשי, הלכה למעשה בסט ההרגלים המרכיב את החיים היומיומיים ואת הנורמות על פיהן אנו חיים.
סט הרגלים חדש
מה שמעודד ומשמח ונפלא בעיני, הוא שכשאנחנו יוצרים סט הרגלים חדש – הוא נהיה שלנו.
סט הרגלים חדש, משמעו מסלולי נוירונים חדשים במוח שלכם, מסלולי תנועה חדשים בחיים הגשמיים שלכם ובעיקר אסופה של עקרונות התנהלות מעשיים שהם שלכם, ש״הרווחתם״ אותם מתוך המוכנות ליצור תנועה ומתוך ההסכמה להשתנות ולשנות, והם הופכים להיות עוגן יציב בחיים היומיומיים שלכם ובנפש שלכם.
סט ההרגלים החדש הופך לעוגן שתמיד תוכלו לחזור אליו ולהשתמש בו כדי לחזור לנקודת האיזון שלכם, וכדי לחזור למסלול התומך אתכם, גם אם סטיתם מן המסלול.
כאשר יש לכם סט הרגלים חדש, שרכשתם מתוך המוכנות ליצור שינוי, הוא תמיד יוכל להחזיר אתכם לכוונת המקור שלכם, משמע למה שכיוונתם אליו כאשר יצאתם מאזור הנוחות שלכם והתחלתם ליצור שינוי.
סט ההרגלים החדש, תמיד יזכיר לכם מה החזון שלכם, מה רציתם להשיג ותמיד יצור עבורכם מסלול התנהלות שניתן לחזור אליו, גם אם יצאתם מן המסלול ולא התמדתם בהרגלים החדשים שלכם.
כלומר, גם אם מצאתם את עצמכם חוזרים להרגלים ישנים שאינם תומכים אתכם, אל תשברו, אל תפרקו כל עול ותסטו עוד יותר מהדרך, אלא עיצרו לרגע, קחו נשימה וזכרו כי סט ההרגלים החדש שרכשתם תוך כדי תהליך השינוי שחוללתם, תמיד נמצא שם בשבילכם ואתם כבר מיומנים בו ומכירים אותו ויכולים להשתמש בו מתי שתרצו.
מי שלמד לרכב – יודע לרכב
וכעת בואו נחזור לילד אשר לומד לרכב על אופניים.
כשכבר רכשתם מיומנות של רכיבה על אופניים, היא שלכם לכל החיים ותמיד תוכלו לחזור אליה, לעלות על אופניים ולדווש לכם במלוא חדוות הקיום של אותו ילד קטן שעדיין מצוי בתוככם.
כך גם ביכולת שלכם לסגל לעצמכם אופייני התנהלות חדשים וסטים של הרגלים שתומכים אתכם.
כבר יצרתם הרגלים בעבר. אתם יודעים כיצד ליצור בחיי היומיום שלכם דפוסי פעולה קבועים.
כעת, ריתמו את המיומנות הזו כך שתפעל בעדכם ובעד מה שאתם רוצים ליצור ולהגשים. משמע ריתמו את היכולת שלכם ליצור דפוסי פעולה קבועים על מנת לתכנן דפוסי פעולה התומכים את השינוי שאתם רוצים לחולל!
אתם כבר יודעים לרכב על אופניים, ומתוך כך התייחסו אל הרגלים חדשים שאתם מבקשים ליצור בחייכם כאל למידה לרכב בכל פעם מחדש על סוג אחר של אופניים, והביאו אל הלמידה הזו את הסקרנות והשמחה וגם האחריות האישית והאומץ ללכת אל הלא נודע ולנוע מאזור הנוחות שלכם אל אזור ההתפתחות שלכם.
התנועה אל מחוץ למעגל הסגור
העולם שלנו דוחק בנו, במלוא העוצמה המטלטלת, ליצור שינוי בנורמות על פיהן אנו חיים, לשנות הרגלים וליצור אופייני התנהלות חדשים. רק המוכנות לחולל שינוי עמוק, יסודי ומיידי בכל תשתיות החיים שלנו, תציל את האנושות מפני כליה ותאפשר לה לעצור את הרכבת הדוהרת אל התהום.
כאמור בתחילת הדברים, לרוב האנשים קשה לצאת מקיבעונות והרגלים וליצור שינוי.
תוסיפו לזה תאגידים ובעלי שליטה והשפעה אשר אינם מעוניינים בשינוי שיעצור את מנופי הכוח והכסף שלהם – ותקבלו מעגל סגור של נורמות והרגלים, הלוכדים את האנושות, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.
בפועל ליצור שינוי זה לנוע ממה שאנחנו מכירים ויודעים, אל הלא מוכר, אל הלא ידוע. אבל כשאנחנו הולכים אל הלא מוכר והלא ידוע – אנחנו בהדרגה הופכים אותו למוכר וידוע.
אפשר לדמות לתהליך שבו אנחנו ״כובשים״ אזור חדש שקודם לא היו שלנו ובכך אנחנו משתנים ויוצרים דרך חדשה שלא היתה סלולה שם קודם.
זוהי דרך חדשה, שאנחנו סללנו אותה בהדרגה, נדבך על גבי נדבך בתהליך של התמסרות לשינוי וליצירת סט הרגלים חדש, דרך שהופכת להיות המסלול ״הבטוח״, ״המוכר״, ״הידוע״, שמשרת את הרצון שלנו, ליצור שינוי, להתפתח, להשיג הישגים, להגשים חזון.
אם נלמד לעשות זאת ברמה האישית, אני מאמינה כי נעז לעשות זאת ברמה הקולקטיבית ובכך הציוויליזציה האנושית תסכים לערער על המצב הקיים, תוכל לשנות את סט ההרגלים הנוכחי שלה ולהנכיח כאן מסלול חדש המוביל אותנו אל מחוץ למשבר האקלים ואתגרי התקופה, אל ארץ חדשה, לא נודעת עדיין אך מלאה באפשרויות חדשות שרק ממתינות שנגלה אותן.
כאנושות אנחנו נדרשים להתחבר שוב לילד הפנימי, העולה על האופניים ומוכן להתמסר לתהליך המופלא והראשוני הזה של ללמוד לרכב בפעם הראשונה…
בעיני רוחי אני רואה, תוך כדי כתיבת שורות אלו, את הסצנה המופלאה מהסרט ״אי-טי חבר מכוכב אחר״, שבו הילד אליוט מרכיב את אי טי על אופניו המתחילים לרחף ומובילים אותם אל התחלה חדשה בחוקיות חדשה.
