פרולוג
מי מכם שעוקב אחרי הפרסומים שלי, יודע שאני עוסקת הרבה בתקופה הזו שמהווה צומת דרכים בתולדות האנושות. אלו ימים הדוחפים את כולנו להתעורר ולבחור: האם פנינו לשינוי ושגשוג או לסטגנציה, הרס וכילוי עצמי?
אני כותבת על מגוון רחב של נושאים הנעים על הציר שבין תודעה ופילוסופיה, מודעות עצמית וטרנספורמציה, סגנון חיים יומיומי ואלטרנטיבות מעשיות, ומוצאת את עצמי חוזרת, פעם אחר פעם, לתאר את המגמות המתרחשות לנגד עינינו ולהתריע על הסכנות ועל ההזדמנויות.
ברוח זו, ומכיוון שכל כך חשוב לי להביא נקודת מבט העוקבת און ליין אחר התהליכים המתרחשים, כתבתי מאמר נוסף, שבו ארצה לגעת (שוב) בנושאים מרכזיים הקשורים לצומת הדרכים אותה תיארתי, כשהפעם הדגש שאביא הוא על ההאצה הטכנולוגית האדירה שאנו חוזים בה וחווים אותה כולנו, והצורך המיידי לטפח את האבולוציה האנושית כך שתהיה בהלימה לקדמה הטכנולוגית, ותאפשר לעשות בה שימוש שיתמוך את עתידנו.
אני יודעת שחלק מהנושאים הללו יכולים להישמע לכם מוכרים ואפילו לעיתים מעייפים או מעוררים יאוש, אך אני יודעת שתדעו לזהות שעצם הנגיעה בדברים, הקריאה אותם וההגות המתמדת בהם, מגנה מפני קהות, אדישות ופסיביות ומאפשרת לנו לבוא אל אתגרי התקופה בלב פתוח, מחשבה בהירה ותודעה ערה, מתוך ההכרה כי עכשיו הוא הזמן לחולל שינוי.
שלכם באהבה ורצון,
לוהאריה
━━━
חלק 1 – הפרדוקס הקיומי שלנו כציביליזציה – היעדר האיזון שבין טכנולוגיה, תודעה, מדע ורוח
עוד גל קורונה רחב, גדול וגורף מקודמיו המזמין אותנו להכיר בכך שאנחנו בצומת דרכים שלא ניתן להתעלם ממנו.
לצד הקורונה, אנו לא באמת מתמודדים עם משבר האקלים, שגם הוא מזמין אותנו להתעורר כציביליזציה ולנקוט צעדים מידיים.
ברקע – האצה טכנולוגית אדירה ובמקביל אליה שינויים פוליטיים, כלכליים וחברתיים שמעצבים מחדש את פני המציאות ואת פני החברה האנושית.
השאלה המרכזית שעולה בעוצמה היא: האם נתעורר והאם נשכיל ליצור שינוי מיידי, כאן ועכשיו? כי כל רגע שעובר משנה את העתיד ומצמצם את חלון ההזדמנות שיאפשר ליצור כאן עתיד בהיר וחיובי יותר.
האם נשכיל להתגבר על הבלמים והאינטרסים הפוליטיים והכלכליים של בעלי הכוח וההון, ונציב בראש סדרי העדיפויות את מה שבאמת חשוב והוא הצלת כדור הארץ והאנושות?
האם נפסיק להילחם זה בזה ונתאחד אל מול מה שחשוב ?
האם נכיר בכך שזוהי אבן דרך בהיסטוריה האנושית שקובעת אם נמשיך להיות או נחדול?
כל השאלות הללו, מציבות שני ערכים מרכזיים זה מול זה: טכנולוגיה אל מול אבולוציה, מדע אל מול רוח, ומדגישות בעוצמה כי במקום ששני הערכים הללו יתפתחו זה לצד זה – נוצר מצב בעייתי שבו הרוח האנושית והאבולוציה של התודעה והתרבות האנושית נותרו מאחור, מקובעות לנורמות, מוסכמות ותפישות עולם שהינן מסולפות, מגבילות ובעיקר הרסניות.
היעדר ההלימה שבין התנופה הטכנולוגית והמדעית לבין ההתפתחות הרוחנית והתודעתית, מובילה לכך שאנו שרויים בפרדוקס קיומי: מצד אחד אנחנו בסחרור של כילוי עצמי, ומצד שני בכל יום נחצה עוד סף טכנולוגי ומתגלים עוד ועוד גילויים מדעיים חשובים.
אך מה הטעם בהתפתחות טכנולוגית אם אין מי שישתמש בה בתבונה מתוך ראיה רחבה, חפה מאינטרסים ומלאת השראה?
מה הטעם בקידמה המדעית ובהאצה הטכנולוגית אם איננו רותמים אותן לשינוי אמיתי בנורמות ובמוסכמות על פיהן אנו חיים ומתנהלים באופן אישי וכציביליזציה?
מה הטעם בגילויים מדעיים ופיתוחים טכנולוגיים בעולם שבו לא מתקיימת אחריות אישית וקולקטיבית?
הטכנולוגיה אינה יכולה לשמש כעלה תאנה לחברה אנושית שתודעתה ממוסכת, ורוחה שבויה באמונות שווא. המדע אינו יכול לחפות על ציביליזציה מפוצלת ומפורדת, הנוהה אחר אשליה של כוח, אנוכיות, שנאת חינם ונפרדות.
אבולוציה אינה יכולה להתרחש כאשר רוחו של הציבור מוחלשת על ידי עיסוק שווא במידע טפל וחסר ערך, המונפק על ידי ערוצי תקשורת תאבי רייטינג ותודעתו שבויה בהתמכרות לרשתות החברתיות הלוכדות את הפוטנציאל האנושי, בולעות ומכבות אותו.
במצב שבו הרוח כבויה והתודעה ממוסכת, הטכנולוגיה הדוהרת קדימה עלולה ליפול בידיים לא נכונות של בעלי אינטרס ולהפוך לחרב פיפיות הננעצת בגבה של האנושות.
━━━
חלק 2 – שתי הפנים של האנושות
הפער שבין הטכנולוגיה לבין האבולוציה ובין המדע לבין הרוח האנושית, הינו עצום ומסוכן.
דוגמא לפער אותו אני מתארת תמצאו בשני אירועים מרכזיים המייצגים את פרדוקס הפנים הכפולות שלנו כציביליזציה.
מצד אחד – משבר האקלים והכילוי העצמי שבו אנו שרויים, תוך התנהלות בורה, שרירותית, אנוכית וצרת אופקים ההורסת כל חלקה טובה בכדור הארץ.
מצד שני – שיגור טלסקופ החלל החדש, ״ג׳יימס ווב״, במבצע מלא בחדשנות והשראה, שאמור לאפשר לנו לצפות עמוק אל תוך החלל, אל ההיסטוריה הקוסמית הקדומה, להוביל לפריצת דרך באופן שבו אנו תופשים את עצמנו ואת היקום, ולהאיר באור חדש את מקומנו בתוך המכלול הקוסמי.
אלו שתי פנים של הציביליזציה שלנו. פנים ראשונות הרסניות, בורות, צרות אופקים ודורסניות והפנים השניות יצירתיות, סקרניות, מלאות השראה וחדשניות…
הפרדוקס האנושי נחשף בעוצמה כאשר אנו מסתחררים בתוך גלי הקורונה, הממחישים לנו בעוצמה שלמרות הקידמה המדעית והפתרונות הטכנולוגיים, אנחנו תקועים במעגל סגור הנובע מהיעדר התפתחות והתחדשות שלנו כחברה.
חיסונים, תרופות, סגרים, תו ירוק או סגול וכד׳ – כל אלה הם אמצעים שאינם יכולים באמת לסייע, אם לא נסכים להתעורר ברמה התודעתית והערכית להכרה כי אנחנו קשורים זה לזה, חלק מאותה משפחה – משפחת האדם.
אנחנו חייבים להיות ערבים זה לזה, ולגלות בגרות ומעורבות בעיצוב גורלנו המשותף.
נדרשת ההסכמה לשנות את האמונות שלנו כפרטים וכקולקטיב, לקחת אחריות אישית, להבין שכולנו מחוברים אחד לשני, אך גם שונים זה מזה.
האחריות האישית והערבות ההדדית לכלל שכבות החברה, יאפשרו להימנע מהכפפה עדרית על כולם, ויובילו להתייחסות ייחודית ודיפרנציאלית לכל מגזר ושכבה, מתוך אמפתיה ומענה לצרכים הייחודיים.
אנחנו חייבים להפסיק להתעקש לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, לשנות את הדרך בה אנו מנהלים את השגרה שלנו, ולהכיר בכך כי המאמץ לשמר באמצעים טכנולוגיים (חיסונים, סגרים, תווים) את אותה השגרה ואת אותו אורח חיים, מפספס לחלוטין את תמרורי האזהרה שמזמינים אותנו לשנות את דרכנו מן היסוד, להסתגל לחשיבה הוליסטית ארוכת טווח ולהתחיל מיידית בתהליך ריפוי של האנושות ושל הפלנטה.
━━━
חלק 3 – ניסוח חוזה חברתי חדש וביסוס מנהיגות חדשה
זה הזמן לנסח חוזה חברתי חדש, כלל אנושי, המבוסס על ערבות הדדית, אמפתיה, אחריות אישית וקולקטיבית שיש בה בגרות ויכולת לנהל סיכונים והזדמנויות באופן ערכי, תבוני ובהיר.
עכשיו זה הזמן לנסח חוזה חברתי המעניק במה לפיתוח הרוח והתודעה האנושית, חוזה חברתי החושף את מוקדי הכוח וההשפעה השליליים, מסלק מעל במת המשחק את ״ציר הרשע״ המחסל את משאבי כדור הארץ וגוזר על האנושות כילוי עצמי, ומפנה מקום למנהיגות מסוג חדש, אשר אינה מבוססת על הנורמות הפוליטיות הקיימות.
החוזה החברתי החדש יעביר את המנהיגות לידיים של כל אחד ואחת מאלו המוכנים להתעורר, לחשוב רחוק ורחב, לאמץ ערכים של יושרה, תבוניות, מאור פנים וחדשנות, למוסס את הנורמות, המוסכמות והאילוצים המובילים אותנו במעגל סגור, לערער על מה שנחשב מובן מאליו ומקובל ולחשוב מחוץ לתקרת הזכוכית של התרבות האנושית.
כחלק מהצורך לעורר את הרוח והתודעה האנושית, נדרש לבסס כאן שכבה של מנהיגות חדשה, המשוחררת מן הפרדיגמות הישנות וחושבת מחוץ לתקרת הזכוכית. מנהיגות ראויה, ערכית, חפה מאינטרסים הרואה לנגד עיניה את עתיד הדורות הבאים ואת עתיד כדור הארץ.
לשם כך, אנו נדרשים להכיר כי תם עידן הפוליטיקה. הפוליטיקה איבדה את זכות קיומה, מכיוון שהפכה ממכשיר שנועד לשרת את הציבור ולקדם אותו, למכשיר שפוגע בכלל ומוביל אותו במעגל סגור של אינטרסים מסולפים היוצרים כילוי עצמי.
אנו רואים זאת בבירור בהיעדרה של מנהיגות שיכולה להוביל את האנושות קדימה אל עבר העידן החדש.
הדמוקרטיות המתערערות באמצעים דמוקרטיים, הינן תוצר של מערכת פוליטית שאיבדה מן הרלוונטיות שלה. הסחרור המתמיד במערכת כלכלית שעקרונות היסוד שלה מסולפים, דורש חישוב מסלול מחדש, שינוי הנחות היסוד העומדות בבסיס המערכות הכלכליות ופירוק מנופי השליטה והכוח, לטובת תיעול משאבים חדש. אך כל אלה דורשים מנהיגות הצומחת בו זמנית מקרב הציבור ומשנה את חוקי המשחק.
מנהיגות ראויה נובעת מתוך ציבור הראוי למנהיגות שכזו. המשמעות היא שעל הציבור לצמוח ברמה התודעתית והערכית על מנת שיוכל לשנות את סדרי העדיפויות שלו, לבחור מנהיגים על פי סולם ערכים חדש ולהצמיח מתוכו הנהגה ראויה.
על הציבור להרוויח מחדש את הזכות למנהיגות שהינה משכמה ומעלה, ולעשות זאת מתוך היעדר פשרה, ומתוך הבנה כי מהלך שכזה יערער את סדר הדברים ויוציא כל אחד ואחת מאזורי הנוחות של המוכר והידוע.
המנהיגות החדשה טמונה בתוך שכבות אוכלוסייה בכל רחבי העולם, המצויות מחוץ למסגרות הפוליטיות הקיימות ולכן אינן תלויות בהן ומסוגלות לערער עליהן.
נדרש לגבש לא רק מנהיגות חדשה אלא גם אופיין משילות חדש, המאפשר לאנושות להיחלץ מן המעגל הסגור, לעצור את הדהירה לתהום ולהגדיר מחדש את התשתיות של הציביליזציה האנושית.
לעשות עוד מאותו דבר, באותה הדרך ובאמצעות אותן תשתיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות – הוא מתכון בטוח להכחדה, ולכן אנו חייבים עכשיו ומיד ליצור מוסכמה חדשה שתהווה בסיס לתשתיות חדשות בעבור החברה האנושית, תשתיות השעונות על מדרגה תודעתית חדשה המשחררת מן הנורמות ומפוגגת את תקרת הזכוכית של הזהות העצמית והקולקטיבית.
━━━
חלק 4 – יצירת מוסכמה חדשה כבסיס לתשתיות חדשות
ישנה עבודה רבה ביצירת השינוי ונדרש להתחיל בה מיד, כאן ועכשיו.
יהיה זה תהליך של ניקוי עמוק של כל תשתיות תחומי החיים, ניפוץ תקרת זכוכית, פירוק מוקדי שליטה וכוח, התפקחות מאמצעי המדיה המנוונים את התודעה וצורך לחנוך את מרבית הציבור לחשיבה חדשה, לתפישת עולם רעננה, לערכים אוניברסליים ראויים ולמוכנות לשחרר את המוכר והידוע, כדי ליצור כאן משהו חדש ולאפשר התרועעות עם סגנון חיים שונה מן המקובל כיום.
דרושה מוסכמה חדשה שעליה יסכים כלל המין האנושי, ושלאורה נפסע אל עתידנו.
מוסכמה המגדירה מחדש את הזהות העצמית והקולקטיבית, ומשנה את קשרי הגומלין שבין אדם לאדם, בין אדם לחברה ובין אדם לאדמה.
זוהי המוסכמה כי כולנו מאותו מקור, שותפי גורל, מחוברים זה לזה, שונים ומגוונים, אזרחי העולם המופלא הזה, שהינו מרחב שניתן לשגשג בו מתוך הפריה הדדית, כבוד הדדי, מאור פנים, חסד וחמלה.
זוהי מוסכמה המולידה שיתוף פעולה, חלוקת משאבים ותיעול שלהם מתוך כבוד לאדם ולטבע, ורתימה של הטכנולוגיה בשירות האבולוציה באופן טהור ונקי, כך שהרוח האנושית מזינה את המדע ומפיחה בו השראה ומשמעות והתודעה האנושית מאפשרת שימוש תבוני ומושכל בטכנולוגיה במאור פנים, בשירות האנושות ולמענה.
יש לנו את הכוח והעוצמה לעשות זאת.
הרוח האנושית כמהה לצמוח אל מרחבים חדשים של השראה וממתינה לניצוץ שיבעיר להבה חדשה של תקווה ואמונה כי לא הכל אבוד.
הניצוץ הוא המוכנות של כל אחד ואחת מכם לעורר את התודעה, לפוגג את תקרת הזכוכית, לשנות את התפישה ומערכות האמונה ולגלות אפשרויות חדשות המשנות את אורחות חיינו ומובילות למימוש השלב האבולוציוני הבא שלנו.
צעד ועוד צעד – הופכים לדרך.
בחירה ועוד בחירה – יוצרות מסלול של הגשמה.
שינוי קטן ועוד שינוי קטן – מצטברים לכדי שינוי גדול.
אחד ועוד אחד – הופכים למסה קריטית.
━━━
אפילוג
בתקופה בה אנו חיים וגם בעתיד לבוא, תתחדד בקרב יותר ויותר אנשים, ההבנה כי ההשקעה המיטבית והמניבה ביותר עבורם ועבור הקהילה בה הם חיים, הינה השקעה בפיתוח התודעה והעשרת הרוח.
יותר ויותר תתבסס ההכרה כי התודעה והרוח האנושית הן אלה המעצבות את המציאות האישית והקולקטיבית, הן אלה המגדירות כיצד נשתמש בכלים העומדים לרשותנו כציביליזציה, והן אלה אשר יעשו את ההבדל שבין דעיכה וכילוי לבין התעוררות ושגשוג.
לכן כל כך חשוב שתשקיעו בתודעה וברוח שלכם, אבל על כך במאמר הבא…
