מתח חיובי

Getting your Trinity Audio player ready...

אנחנו חיים בעולם גשמי של כבידה וחומר. 

אנחנו נעים במסלול חיינו כאשר המימוש העצמי נע על פני ציר שמתקיים בו מתח מתמיד בין קטבים: עבודה ומנוחה, מאמץ והרפיה, הוצאת אנרגיה והטענה באנרגיה, תנועה ואתנחתא.

אל זאת מצטרפת דינמיקה נוספת שהיא הטווח שבין רוח לחומר, שבין תודעה והשראה, ערכים ותבוניות לבין אינסטינקטים, יצרים ודחפים, בין מודעות עצמית להתנהלות שגרתית ואוטומטית.

המתח המתמיד הזה, נועד להיות מתח חיובי המשרת את תהליכי החיים השונים שלנו ומאפשר לנו ליצור את ההתנעה של מסלול חיינו באופן אופטימלי.

נסו לדמות זאת למיתר שפעם הוא מתוח ופעם הוא רפוי ובכך למעשה נוצרת מנגינת החיים שלנו.

לרוב, התנועה הזו בין הקטבים והמצבים הללו אינה קיצונית, אלא נעה על פני ספקטרום שבו אנו חיים את חיינו ובתוכם אנו עוברים על פני הסקלה שבין המצבים השונים, ולרוב עושים זאת מבלי משים.

אנחנו קמים בבוקר ועוברים ממצב שינה שיש בה הרפייה, מנוחה, חיבור לעולמות מופשטים ולתת-ההכרה, טעינה ואתנחתא, למצב של פעולה, עבודה, גשמיות, מעשיות, הוצאה של אנרגיה ולעיתים גם מאמץ. התנועה הזו יוצרת למעשה מיקצב – גל סינוס שמעיד על כך שאנו חיים.

שהות במצב אחד לאורך זמן, אינה תומכת אותנו.

שהות במצב מתמיד של ריפיון והיעדר תנועה עלולה לנוון אותנו.

שהות במצב מתמיד של מאמץ ופעולה עלולה לשחוק אותנו.

שהות במצב של גשמיות מוחלטת עלולה לעקר את חווית החיים.

שהות במצב רוחני ומופשט באופן מתמיד עלולה ליצור תלישות וניתוק.

לכן, תנועה אופטימלית, תדע כיצד ליצור את התנועה בין שני המצבים הללו באופן המיטבי התומך את הרווחה ואת המימוש העצמי שלנו.

הקשבה פנימה ומירוץ החיים

התנועה הזו שבין מאמץ להרפיה, שבין רוח לחומר, שבין קודש לחול, אינה רק תנועה של הגוף אלא גם של הנפש. גם הנפש שלנו נעה על פני הספקטרום הזה שבין הוצאת אנרגיה להיטענות באנרגיה, בין עבודה למנוחה בין רוחני לגשמי.

את המאמץ והעבודה של הגוף פשוט יותר לזהות. 

כשאנחנו במאמץ יתר או בעבודה מאומצת – אנחנו מרגישים עייפים, מותשים, חלשים ואפילו חולים. הגוף יאותת שהוא במאמץ: הוא יכול לכאוב, השרירים יהיו תפוסים וכל המערכת הביולוגית תסמן לנו שהיא מבקשת מנוחה לשם התאוששות והיטענות באנרגיה חדשה.

במצב כזה ניקח מנוחה, נישן שינה טובה, נאכל ארוחה מזינה, או נצא לנופש וחופשה.

אך להרבה אנשים קשה לזהות את המאמץ והעבודה של הנפש כמו שאינם יודעים כיצד לאמן ולהרחיב את התודעה.

פעמים רבות, החברה המודרנית והתובענית ממסכת אנשים מלהקשיב למה שקורה בתוכם. 

מירוץ החיים, לרוב אינו משאיר פניות להעמיק אל תוך הנפש, שלא לדבר על להרחיב את התודעה ולטפח את החיבור להשראה ולרעיונות גבוהים ומופשטים.

מתוך כך, בשם ההישגיות, הריצוי את האחרים והרצון לעמוד בציפיות שלהם, התחרותיות, הרצון להצליח או הפחד להיכשל, וגם מתוך מיקוד מתמיד בלהשיג תוצרים ותוצאות – רוב האנשים זונחים את עולם הסיבות ואינם מקדישים זמן, מחשבה ועשייה על מנת לטפח את העצמי הפנימי שלהם.

בכך, אנחנו נתקלים רבות בעת המודרנית באנשים שמביאים את הנפש שלהם להתשה ושחיקה, עד למצב שבו הנפש אינה מסוגלת יותר לשאת את העומס ומתחילה לסמן לאדם שהיא מבקשת מנוחה, שהיא מבקשת הזנה, שהיא מבקשת רגע של היטענות.

הדבר יכול לבוא לכדי ביטוי במשבר נפשי, בהתקפי חרדה, בדיכאון ומותשות נפשית וגם במחלות שהינן תוצר של הסטרס והקושי של הנפש הזקוקה לאישוש.

היכולת לאזן באופן מודע בין שני הקטבים של מנוחה ומאמץ, של היטענות תודעתית ורוחנית אל מול עשייה גשמית, ולהחיל זאת הן על הגוף והן על הנפש, מאפשרת חיים של רווחה גופנית ונפשית ושומרת עליכם מפני שחיקה תחת ההשפעה של הכבידה והחומר בעולם הגשמי שבו אנו חיים.

עצות להתנהלות מאוזנת ושמירה על מתח חיובי

צרו אתנחתאות יזומות

קחו לעצמכם פסקי זמן יזומים להיטענות רוחנית ונפשית. 

זה יכול להיות רגע של שקט עם עצמכם באמצע יום עבודה, הליכה לישון מוקדם, מדיטציה קצרה בתחילת היום או בסופו, קריאה של פוסט שתומך ומעצים את המודעות שלכם או סתם עושה לכם טוב, רישום לקורס שמזין את הנפש שלכם במשהו שאתם אוהבים, ארוחה מזינה ומשמחת, קביעת תור לעיסוי, אימון ספורט, שיחת נפש עם אדם אהוב, צפייה בשקיעה או בזריחה וכל מה שמאפשר לכם אתנחתא ופסקי זמן יזומים בתוך השגרה.

טפחו את התודעה והמודעות שלכם

שימוש בתודעה ובמודעות שלכם ככלי המאפשר לכם לנהל את עצמכם בצורה חכמה, לנטר (ממש כמו במוניטור) את הלך הרוח הפנימי והמצב הנפשי, להיות קשובים לעצמכם ומתוך כך לדעת מתי לפעול ומתי לנוח. מתי להתאמץ ומתי להרפות.

השימוש בתודעה ובמודעות שלכם ככוח מאזן היוצק אל היומיום שלכם את האפשרות להתנהל באופן תבוני וקשוב מתחילה בפיתוח מיומנות של הקשבה ויצירת דיאלוג פנימי המפתח את היכולת לפענח את מה שאתם מזהים.

תרגלו הקשבה מודעת

נסו לא להתנהל באופן אוטומטי, אלא תרגלו הקשבה לעצמכם, לצרכיהם המשתנים של הגוף, הנפש, ולרבדים המעודנים שתגלו בתוככם ככל שתתרגלו הקשבה מודעת.

נסו שלא להתפתות למרוץ החיים ההישגי והשוחק שאין בו התחשבות בגוף ובנפש, ויש בו ניתוק מהשראה תודעתית ורוחנית. אם זיהיתם שזלגתם החוצה, לימדו לזהות זאת ולשוב בחזרה פנימה באמצעות יצירת מרחב שקט להקשבה.

היו חרוצים

היו חרוצים. לימדו להבחין מתי אתם עייפים ומתי אתם מוותרים לעצמכם. הקפידו לא לוותר לעצמכם ולהתעצל במקומות שבהם הגוף והנפש יכולים להשתפר ולהתחזק והתודעה והמודעות שלכם יכולות להתרחב.

במקומות שבהם נדרש להשקיע עבודה או מאמץ, או לימוד של משהו חדש – כי זה תומך ומעצים אתכם ואת סביבתכם – עשו זאת בחריצות וחדווה, מבלי להתעצל או להיות נרפים.

במקומות שבהם נדרש לקחת פסק זמן, לנוח ולהתאושש – לימדו לעצור, לנשום, ליצור אתנחתא יזומה וקשובה ולמלא את המצברים.

האיזון המתמיד שבין שני המצבים של מאמץ ומנוחה, רוח וחומר, תודעה וגשמיות, גוף ונפש, יכול ליצור מתח חיובי בין שני מצבים מנוגדים שאתם יודעים לנהל אותו ככוח שמטעין ומתניע את פעימות החיים שלכם ומאפשר לכם להשתפר, לצמוח ולהתפתח, מתוך איזון והקשבה.