אילון יחיאל
מפתח סביבות למידה
מנהל האתר ומפתח סביבות למידה דיגיטליות. האדם לפנות אליו כדי ליצור חיבור בין מערכות - טכנולוגיות אבל גם אנושיות
קיץ או חורף? קיץ, כי נולדתי בקיץ וכי אור יום ממלא אותי בתחושה טובה ונותן לי כוח.
תה או קפה? קפה אמריקנו עם ממש נגיעה קטנה של חלב סויה.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אין אדם בעולם שאני לא אסתדר איתו.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? מקבוק, מחברת, וקרם פנים.
מה הטעם לחיים? לראות אותם כמשהו שהוא זמני וארעי, ומתוך זה להבין שהמציאות היא משחק, ולכן פשוט אפשר לשחק כמו שהכי אוהבים.
ספר לנו קצת עליך?
גדלתי בכפר סבא, כבר בגיל מאוד צעיר היו אומרים עליי שאני מתנהג כמו מבוגר, היו לי שאלות של אנשים מבוגרים. היה לזה גם חסרונות כי התעסקתי בצרות גדולות מדי בגיל צעיר. מבחינה חברתית היה מאוד בולט שהייתי תמיד במרכז העניינים, מין דמות כזאת שכולם הכירו. הקפתי את עצמי באנשים, במערכות יחסים, חברויות ומסגרות שבהם הכרתי אנשים חדשים. משהו בי לא הסתפק בלהיות במקום אחד, תמיד רציתי להיות הכל במקביל. הרגשתי שאני יכול לעשות הכל, שהכל פתוח, וזה הביא אותי לחקור המון דברים. כבר כילד מאוד התעניינתי בעולמות טכנולוגיים. הייתי בחוגי מחשבים, קראתי ולמדתי שפות תכנות, ומימשתי את האוטודידקטיות שלי בתחום הזה, ומהצד השני של זה תמיד הרגשתי שאני בנאדם שנועד להיות בפרונט, עם כל האוריינטציה הטכנית הרגשתי שיש בי מקום בפנימיות שנועד להיות במקומות של הובלה, מנהיגות ועשייה חברתית. האהבה לשני התחומים האלה הביאה אותי שוב ושוב לצמתי בחירה שבהן הייתי צריך לבחור ביניהם.
למדתי בתיכון במגמת קולנוע וצללתי לעולמות הקולנוע, צילום והפקות, וחשבתי שזה יהיה הכיוון שלי. בצבא שירתתי בדובר צה"ל ושם עברתי מתפקיד של צילום לדוברות, זו הייתה נקודת מפנה שלקחה אותי לעולמות הדוברות והתקשורת, תוכן, הסברה ויח"צ. הרגשתי שאני מממש את הצד בי שמוביל ומשפיע. כשהשתחררתי התחלתי לעבוד במשרד יח"צ, ואחרי זה בדוברות בעולמות הפוליטיים, וזה התחבר לעולמות של תוכן ודיגיטל ורשתות חברתיות.
על מרכז לוהאריה שמעתי כמה שנים טובות לפני שהתחלתי ללמוד, מדודה שלי שלמדה שם. תמיד התעניינתי בעולם שמעבר, בפתיחה של התודעה והיתה לי ידיעה שהמציאות היא לא רק מה שאנחנו רואים ושומעים. בצבא הגעתי לנקודת מפנה שבה הבנתי שאני אדם בוגר ועכשיו זה הזמן שלי להבין את העולם, וזה לא משהו שאתה קורא בעיתון ומלמדים אותך בבית ספר, חיפשתי משמעות וגילוי עצמי, ובטבעיות נוצר הממשק והגעתי ללמוד.
אני בן-אדם שבכל מסגרת רוצה להשפיע ולהיות חלק, וגם כתלמיד ידעתי שמתישהו יהיה הרגע שיהיה לי מה לתת בחזרה למרכז. אחרי כמה שנים כתלמיד, היו לי כמה רעיונות יוזמות והצעות שהיו קשורות לעולמות היח"צ והדיגיטל, והתחיל קשר ראשוני שקשור לקידום המוזיקה של היללהאר, משם התחלתי לעבוד בצוות השיווק והדיגיטל, ומשם באופן טבעי התגלגלתי לעוד תחומים.
היום אני גר בתל אביב עם אדם, מייגן הכלבה והנרי החתול, ואני מרכז ומתכלל התשתיות הטכנולוגיות, כל מה שקשור לאתר ולסביבת הלמידה הדיגיטלית, למערכות הדאטה, הדיוור, ניתוח נתונים, ניהול תלמידים בCRM, תמיכה טכנית, ניהול התשתיות הטכנולוגיות של מסד הנתונים וארכיון הידע של המרכז, וגם חלק מצוות הדיגיטל.
פונים אליך כשצריכים? "אילון אני לא מצליח להתחבר"…
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה להתפתח בתחומים של מנהיגות, הובלה ויזמות, ולקדם טכנולוגית את מרכז לוהאריה לפוטנציאל הבינלאומי שלו. אני רוצה שבכל מקום על הכדור יוכלו להתחבר אלינו בקלות. ברמה האישית הייתי רוצה להוביל ולהנהיג, ולעזור לאנשים כמוני שיש להם רצון לשנות ולהשפיע, להכיר בעוצמה שלהם ולקבל את כל הכלים לצאת החוצה ולעשות את זה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
בעולם אוטופי כולנו קמים בבוקר, מקשיבים לקול הפנימי שלנו ואז מגלים בצהריים שכל הקולות הפנימיים שלנו מחוברים זה לזה. אני רואה את עצמי יושב כל היום במרחב נעים, נינוח והרמוני כמו בית קפה, ומקיים פגישות עם אנשים שאני מצליח לעורר בהם השראה. ואני עושה את זה בלי להתעייף, ובלי שיגמר הקפה… זה מרחב שאני רואה בו אנשים יושבים ביחד, ונוצרים חיבורים וקשרים מפרים, דרך הומור ודרך נגיעה ברגשות והחלפה של רעיונות ותוכניות על כך הרצף בין מתכונים טבעוניים, עצות לקוסמטיקה, ופתרונות לנפש.
אם היית צריך לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר?
מרכז לוהאריה עבורי הוא בית ובניין גורד שחקים. יש הרבה קומות ויש מקום לכולם. באיזה קומה אני היום? זהו מקום להיות בו מי שאני היום ומי שארצה להיות בגרסא הבאה שלי, כאדם טוב יותר, משפיע, מוביל ומגשים. זהו המקום שלי לגילוי עצמי, חקירה, התפתחות וטרנספורמציה. את הגורד שחקים הזה רואים מכל מקום בעיר, הכל מקבל מראה מקום ופרספקטיבה ממנו, מקום להבין וללמוד בו את כל מה שלא מלמדים אותנו בשום מקום אחר.
אילון יחיאל
מפתח סביבות למידה
קיץ או חורף? קיץ, כי נולדתי בקיץ וכי אור יום ממלא אותי בתחושה טובה ונותן לי כוח.
תה או קפה? קפה אמריקנו עם ממש נגיעה קטנה של חלב סויה.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אין אדם בעולם שאני לא אסתדר איתו.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? מקבוק, מחברת, וקרם פנים.
מה הטעם לחיים? לראות אותם כמשהו שהוא זמני וארעי, ומתוך זה להבין שהמציאות היא משחק, ולכן פשוט אפשר לשחק כמו שהכי אוהבים.
ספר לנו קצת עליך?
גדלתי בכפר סבא, כבר בגיל מאוד צעיר היו אומרים עליי שאני מתנהג כמו מבוגר, היו לי שאלות של אנשים מבוגרים. היה לזה גם חסרונות כי התעסקתי בצרות גדולות מדי בגיל צעיר. מבחינה חברתית היה מאוד בולט שהייתי תמיד במרכז העניינים, מין דמות כזאת שכולם הכירו. הקפתי את עצמי באנשים, במערכות יחסים, חברויות ומסגרות שבהם הכרתי אנשים חדשים. משהו בי לא הסתפק בלהיות במקום אחד, תמיד רציתי להיות הכל במקביל. הרגשתי שאני יכול לעשות הכל, שהכל פתוח, וזה הביא אותי לחקור המון דברים. כבר כילד מאוד התעניינתי בעולמות טכנולוגיים. הייתי בחוגי מחשבים, קראתי ולמדתי שפות תכנות, ומימשתי את האוטודידקטיות שלי בתחום הזה, ומהצד השני של זה תמיד הרגשתי שאני בנאדם שנועד להיות בפרונט, עם כל האוריינטציה הטכנית הרגשתי שיש בי מקום בפנימיות שנועד להיות במקומות של הובלה, מנהיגות ועשייה חברתית. האהבה לשני התחומים האלה הביאה אותי שוב ושוב לצמתי בחירה שבהן הייתי צריך לבחור ביניהם.
למדתי בתיכון במגמת קולנוע וצללתי לעולמות הקולנוע, צילום והפקות, וחשבתי שזה יהיה הכיוון שלי. בצבא שירתתי בדובר צה"ל ושם עברתי מתפקיד של צילום לדוברות, זו הייתה נקודת מפנה שלקחה אותי לעולמות הדוברות והתקשורת, תוכן, הסברה ויח"צ. הרגשתי שאני מממש את הצד בי שמוביל ומשפיע. כשהשתחררתי התחלתי לעבוד במשרד יח"צ, ואחרי זה בדוברות בעולמות הפוליטיים, וזה התחבר לעולמות של תוכן ודיגיטל ורשתות חברתיות.
על מרכז לוהאריה שמעתי כמה שנים טובות לפני שהתחלתי ללמוד, מדודה שלי שלמדה שם. תמיד התעניינתי בעולם שמעבר, בפתיחה של התודעה והיתה לי ידיעה שהמציאות היא לא רק מה שאנחנו רואים ושומעים. בצבא הגעתי לנקודת מפנה שבה הבנתי שאני אדם בוגר ועכשיו זה הזמן שלי להבין את העולם, וזה לא משהו שאתה קורא בעיתון ומלמדים אותך בבית ספר, חיפשתי משמעות וגילוי עצמי, ובטבעיות נוצר הממשק והגעתי ללמוד.
אני בן-אדם שבכל מסגרת רוצה להשפיע ולהיות חלק, וגם כתלמיד ידעתי שמתישהו יהיה הרגע שיהיה לי מה לתת בחזרה למרכז. אחרי כמה שנים כתלמיד, היו לי כמה רעיונות יוזמות והצעות שהיו קשורות לעולמות היח"צ והדיגיטל, והתחיל קשר ראשוני שקשור לקידום המוזיקה של היללהאר, משם התחלתי לעבוד בצוות השיווק והדיגיטל, ומשם באופן טבעי התגלגלתי לעוד תחומים.
היום אני גר בתל אביב עם אדם, מייגן הכלבה והנרי החתול, ואני מרכז ומתכלל התשתיות הטכנולוגיות, כל מה שקשור לאתר ולסביבת הלמידה הדיגיטלית, למערכות הדאטה, הדיוור, ניתוח נתונים, ניהול תלמידים בCRM, תמיכה טכנית, ניהול התשתיות הטכנולוגיות של מסד הנתונים וארכיון הידע של המרכז, וגם חלק מצוות הדיגיטל.
פונים אליך כשצריכים? "אילון אני לא מצליח להתחבר"…
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה להתפתח בתחומים של מנהיגות, הובלה ויזמות, ולקדם טכנולוגית את מרכז לוהאריה לפוטנציאל הבינלאומי שלו. אני רוצה שבכל מקום על הכדור יוכלו להתחבר אלינו בקלות. ברמה האישית הייתי רוצה להוביל ולהנהיג, ולעזור לאנשים כמוני שיש להם רצון לשנות ולהשפיע, להכיר בעוצמה שלהם ולקבל את כל הכלים לצאת החוצה ולעשות את זה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
בעולם אוטופי כולנו קמים בבוקר, מקשיבים לקול הפנימי שלנו ואז מגלים בצהריים שכל הקולות הפנימיים שלנו מחוברים זה לזה. אני רואה את עצמי יושב כל היום במרחב נעים, נינוח והרמוני כמו בית קפה, ומקיים פגישות עם אנשים שאני מצליח לעורר בהם השראה. ואני עושה את זה בלי להתעייף, ובלי שיגמר הקפה… זה מרחב שאני רואה בו אנשים יושבים ביחד, ונוצרים חיבורים וקשרים מפרים, דרך הומור ודרך נגיעה ברגשות והחלפה של רעיונות ותוכניות על כך הרצף בין מתכונים טבעוניים, עצות לקוסמטיקה, ופתרונות לנפש.
אם היית צריך לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר?
מרכז לוהאריה עבורי הוא בית ובניין גורד שחקים. יש הרבה קומות ויש מקום לכולם. באיזה קומה אני היום? זהו מקום להיות בו מי שאני היום ומי שארצה להיות בגרסא הבאה שלי, כאדם טוב יותר, משפיע, מוביל ומגשים. זהו המקום שלי לגילוי עצמי, חקירה, התפתחות וטרנספורמציה. את הגורד שחקים הזה רואים מכל מקום בעיר, הכל מקבל מראה מקום ופרספקטיבה ממנו, מקום להבין וללמוד בו את כל מה שלא מלמדים אותנו בשום מקום אחר.
אילון יחיאל
מפתח סביבות למידה
מנהל האתר ומפתח סביבות למידה דיגיטליות. האדם לפנות אליו כדי ליצור חיבור בין מערכות - טכנולוגיות אבל גם אנושיות
קיץ או חורף? קיץ, כי נולדתי בקיץ וכי אור יום ממלא אותי בתחושה טובה ונותן לי כוח.
תה או קפה? קפה אמריקנו עם ממש נגיעה קטנה של חלב סויה.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אין אדם בעולם שאני לא אסתדר איתו.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? מקבוק, מחברת, וקרם פנים.
מה הטעם לחיים? לראות אותם כמשהו שהוא זמני וארעי, ומתוך זה להבין שהמציאות היא משחק, ולכן פשוט אפשר לשחק כמו שהכי אוהבים.
ספר לנו קצת עליך?
גדלתי בכפר סבא, כבר בגיל מאוד צעיר היו אומרים עליי שאני מתנהג כמו מבוגר, היו לי שאלות של אנשים מבוגרים. היה לזה גם חסרונות כי התעסקתי בצרות גדולות מדי בגיל צעיר. מבחינה חברתית היה מאוד בולט שהייתי תמיד במרכז העניינים, מין דמות כזאת שכולם הכירו. הקפתי את עצמי באנשים, במערכות יחסים, חברויות ומסגרות שבהם הכרתי אנשים חדשים. משהו בי לא הסתפק בלהיות במקום אחד, תמיד רציתי להיות הכל במקביל. הרגשתי שאני יכול לעשות הכל, שהכל פתוח, וזה הביא אותי לחקור המון דברים. כבר כילד מאוד התעניינתי בעולמות טכנולוגיים. הייתי בחוגי מחשבים, קראתי ולמדתי שפות תכנות, ומימשתי את האוטודידקטיות שלי בתחום הזה, ומהצד השני של זה תמיד הרגשתי שאני בנאדם שנועד להיות בפרונט, עם כל האוריינטציה הטכנית הרגשתי שיש בי מקום בפנימיות שנועד להיות במקומות של הובלה, מנהיגות ועשייה חברתית. האהבה לשני התחומים האלה הביאה אותי שוב ושוב לצמתי בחירה שבהן הייתי צריך לבחור ביניהם.
למדתי בתיכון במגמת קולנוע וצללתי לעולמות הקולנוע, צילום והפקות, וחשבתי שזה יהיה הכיוון שלי. בצבא שירתתי בדובר צה"ל ושם עברתי מתפקיד של צילום לדוברות, זו הייתה נקודת מפנה שלקחה אותי לעולמות הדוברות והתקשורת, תוכן, הסברה ויח"צ. הרגשתי שאני מממש את הצד בי שמוביל ומשפיע. כשהשתחררתי התחלתי לעבוד במשרד יח"צ, ואחרי זה בדוברות בעולמות הפוליטיים, וזה התחבר לעולמות של תוכן ודיגיטל ורשתות חברתיות.
על מרכז לוהאריה שמעתי כמה שנים טובות לפני שהתחלתי ללמוד, מדודה שלי שלמדה שם. תמיד התעניינתי בעולם שמעבר, בפתיחה של התודעה והיתה לי ידיעה שהמציאות היא לא רק מה שאנחנו רואים ושומעים. בצבא הגעתי לנקודת מפנה שבה הבנתי שאני אדם בוגר ועכשיו זה הזמן שלי להבין את העולם, וזה לא משהו שאתה קורא בעיתון ומלמדים אותך בבית ספר, חיפשתי משמעות וגילוי עצמי, ובטבעיות נוצר הממשק והגעתי ללמוד.
אני בן-אדם שבכל מסגרת רוצה להשפיע ולהיות חלק, וגם כתלמיד ידעתי שמתישהו יהיה הרגע שיהיה לי מה לתת בחזרה למרכז. אחרי כמה שנים כתלמיד, היו לי כמה רעיונות יוזמות והצעות שהיו קשורות לעולמות היח"צ והדיגיטל, והתחיל קשר ראשוני שקשור לקידום המוזיקה של היללהאר, משם התחלתי לעבוד בצוות השיווק והדיגיטל, ומשם באופן טבעי התגלגלתי לעוד תחומים.
היום אני גר בתל אביב עם אדם, מייגן הכלבה והנרי החתול, ואני מרכז ומתכלל התשתיות הטכנולוגיות, כל מה שקשור לאתר ולסביבת הלמידה הדיגיטלית, למערכות הדאטה, הדיוור, ניתוח נתונים, ניהול תלמידים בCRM, תמיכה טכנית, ניהול התשתיות הטכנולוגיות של מסד הנתונים וארכיון הידע של המרכז, וגם חלק מצוות הדיגיטל.
פונים אליך כשצריכים? "אילון אני לא מצליח להתחבר"…
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה להתפתח בתחומים של מנהיגות, הובלה ויזמות, ולקדם טכנולוגית את מרכז לוהאריה לפוטנציאל הבינלאומי שלו. אני רוצה שבכל מקום על הכדור יוכלו להתחבר אלינו בקלות. ברמה האישית הייתי רוצה להוביל ולהנהיג, ולעזור לאנשים כמוני שיש להם רצון לשנות ולהשפיע, להכיר בעוצמה שלהם ולקבל את כל הכלים לצאת החוצה ולעשות את זה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
בעולם אוטופי כולנו קמים בבוקר, מקשיבים לקול הפנימי שלנו ואז מגלים בצהריים שכל הקולות הפנימיים שלנו מחוברים זה לזה. אני רואה את עצמי יושב כל היום במרחב נעים, נינוח והרמוני כמו בית קפה, ומקיים פגישות עם אנשים שאני מצליח לעורר בהם השראה. ואני עושה את זה בלי להתעייף, ובלי שיגמר הקפה… זה מרחב שאני רואה בו אנשים יושבים ביחד, ונוצרים חיבורים וקשרים מפרים, דרך הומור ודרך נגיעה ברגשות והחלפה של רעיונות ותוכניות על כך הרצף בין מתכונים טבעוניים, עצות לקוסמטיקה, ופתרונות לנפש.
אם היית צריך לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר?
מרכז לוהאריה עבורי הוא בית ובניין גורד שחקים. יש הרבה קומות ויש מקום לכולם. באיזה קומה אני היום? זהו מקום להיות בו מי שאני היום ומי שארצה להיות בגרסא הבאה שלי, כאדם טוב יותר, משפיע, מוביל ומגשים. זהו המקום שלי לגילוי עצמי, חקירה, התפתחות וטרנספורמציה. את הגורד שחקים הזה רואים מכל מקום בעיר, הכל מקבל מראה מקום ופרספקטיבה ממנו, מקום להבין וללמוד בו את כל מה שלא מלמדים אותנו בשום מקום אחר.