נעמה ויצ׳נר
ראש המסלול הבינ"ל
מרצה, מטפלת ומובילת תכנית לימוד. דוקטור לאתיקה רפואית ולשעבר מרצה בפקולטות לרפואה ולמשפטים
קיץ או חורף? חורף, קיץ הוא סטטי, חורף כל הזמן משתנה.
תה או קפה? אמריקנו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? שיש לי בראש ספריה אינסופית של שירים, אני יודעת את המילים של כמות מפתיעה של שירים, וכל אסוציאציה מקושרת לי לשיר.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? ספר, אייפוד עם אוזניות, רמיקוב.
מה הטעם לחיים? קשרים אנושיים, אהבה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בבני ברק, התחתנתי עם מאיר ויצ'נר בגיל 20 וגרנו בגבעת שמואל ובצור יגאל 20 שנה, וגם ביפו כמה שנים. למדתי משפטים ועשיתי דוקטורט באתיקה רפואית, לימדתי הרבה שנים באוניברסיטאות בפקולטה לרפואה ולמשפטים. אני עובדת הרבה שנים עם בתי חולים, בייעוץ לצוותים הרפואיים בדילמות אתיות, ובוועדות אתיקה שאני יושבת בראשן. במקביל אני אמא, יש לי ולמאיר שלושה בנים אז כשהם היו צעירים הרבה מהמיקוד שלי היה בגידול שלהם ובהמשך גם בנכדים.
תמיד הייתה לי הרגשה שיש משהו מעבר לחיים הרגילים, וסקרנות מאוד גדולה ללמוד עוד על עצמי ועל החיים. מאיר סיפר לי שיש מישהו שהוא עובד איתו שהוא ממש רואה שעובר עליו משהו טוב, שהוא פתאום קורן, הוא שאל אותו מה מקור השינוי והוא סיפר לו על מרכז לוהאריה. זה היה אחרי ששנינו כבר למדנו כמה שנים ולקחנו שיעורים וקורסים בהתפתחות אישית, תודעה ומודעות, הרגשנו שיש שם משהו והיה בא לנו לפתוח עוד קומה. אז הסתקרנו, ובאנו.
בהתחלה הלימודים היו מבחינתי כמו חוג – בילוי מעניין ונחמד, הכרנו אנשים מעניינים. אבל ככל שנחשפתי לעומק של התודעה היה בי רצון שהדברים יהפכו ליותר נוכחים בחיים שלי. התחלתי לשלב גם את המפגשים האישיים – התאימו לי מטפל LTT מהמרכז, ובטיפולים ראיתי את ההקשר בין הלימודים לחיים, ונוצרה ממש קפיצה בתהליך האישי שלי. זה השפיע על מערכות היחסים שלי במשפחה ובעבודה, על ההתנהלות שלי והחוויה בחיים, וככל שהשינוי היה יותר נוכח – ככה גם עלה הרצון להעביר את זה הלאה, ללמד את התכנים, לסייע לאנשים שעוברים תהליכים בחיים, וגם לקחת חלק בבניה של המרכז המדהים הזה שלנו.
היום אני ומאיר גרים בעמק חפר עם ארבעה כלבים, שני חתולים ומלא ציפורים בגינה. אני מלמדת את הקבוצה של התלמידים מחו"ל, וגם שותפה בצוות פיתוח התכנים של הקורס להכשרת מטפלים ובצוות הכשרת הסגל. אני אוהבת את העשיה סביב מערך המטפלים, פיתוח נושא הטיפול, וההעברה של מעגלים שיכולים לתמוך באנשים דרך סדנאות ושיח.
פונים אליך כשצריכים… תמיכה, חיוך, יציבות, תובנות ועצה טובה.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה לפתח סדנאות למטפלים מכל מיני סוגים ושיטות, להעשרה ותמיכה. לתת להם תובנות וכלים לעבודה, ובכלל לתמוך את עצמם כמטפלים, שמתמודדים עם דברים שיכולים להיות מורכבים. הייתי רוצה גם לפתח את הקשרים הקהילתיים שלנו וליצור עוד ממשקים עם קהילות שאנחנו שזורים בהם, כמו ארגונים ומקומות עבודה, המשפחות המורחבות, קהילות מקומיות של היישובים שבהם אנחנו גרים, וגם קהילות ברחבי העולם. בא לי לפתח גם את ההתרחבות שלנו כארגון מעבר לישראל.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
במידה רבה, מה שאני עושה עכשיו – מלמדת, מטפלת מלווה, חוקרת, אולי יותר כותבת. אני מרגישה שאני חיה בעולם אוטופי כבר עכשיו.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא עבורי בית תודעתי ואנושי. מקום בו אני לומדת, נחשפת לתודעה מרתקת וחדשנית, וגם מתפתחת, לומדת על עצמי ועל ההתנהלות שלי בעולם ומקבלת כלים לצמוח, לגדול ולבטא את עצמי.
מרכז לוהאריה הוא הקהילה שלי – מקום שמאפשר לי להכיר ולהיות בחברת אנשים שחולקים איתי משמעות וערכים.
מרכז לוהאריה הוא הבית שלי ללמוד וללמד, לקבל ולהנחיל והוא חלום שמוגשם בפועל פה על פני האדמה 🩵
נעמה ויצ׳נר
ראש המסלול הבינ"ל
קיץ או חורף? חורף, קיץ הוא סטטי, חורף כל הזמן משתנה.
תה או קפה? אמריקנו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? שיש לי בראש ספריה אינסופית של שירים, אני יודעת את המילים של כמות מפתיעה של שירים, וכל אסוציאציה מקושרת לי לשיר.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? ספר, אייפוד עם אוזניות, רמיקוב.
מה הטעם לחיים? קשרים אנושיים, אהבה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בבני ברק, התחתנתי עם מאיר ויצ'נר בגיל 20 וגרנו בגבעת שמואל ובצור יגאל 20 שנה, וגם ביפו כמה שנים. למדתי משפטים ועשיתי דוקטורט באתיקה רפואית, לימדתי הרבה שנים באוניברסיטאות בפקולטה לרפואה ולמשפטים. אני עובדת הרבה שנים עם בתי חולים, בייעוץ לצוותים הרפואיים בדילמות אתיות, ובוועדות אתיקה שאני יושבת בראשן. במקביל אני אמא, יש לי ולמאיר שלושה בנים אז כשהם היו צעירים הרבה מהמיקוד שלי היה בגידול שלהם ובהמשך גם בנכדים.
תמיד הייתה לי הרגשה שיש משהו מעבר לחיים הרגילים, וסקרנות מאוד גדולה ללמוד עוד על עצמי ועל החיים. מאיר סיפר לי שיש מישהו שהוא עובד איתו שהוא ממש רואה שעובר עליו משהו טוב, שהוא פתאום קורן, הוא שאל אותו מה מקור השינוי והוא סיפר לו על מרכז לוהאריה. זה היה אחרי ששנינו כבר למדנו כמה שנים ולקחנו שיעורים וקורסים בהתפתחות אישית, תודעה ומודעות, הרגשנו שיש שם משהו והיה בא לנו לפתוח עוד קומה. אז הסתקרנו, ובאנו.
בהתחלה הלימודים היו מבחינתי כמו חוג – בילוי מעניין ונחמד, הכרנו אנשים מעניינים. אבל ככל שנחשפתי לעומק של התודעה היה בי רצון שהדברים יהפכו ליותר נוכחים בחיים שלי. התחלתי לשלב גם את המפגשים האישיים – התאימו לי מטפל LTT מהמרכז, ובטיפולים ראיתי את ההקשר בין הלימודים לחיים, ונוצרה ממש קפיצה בתהליך האישי שלי. זה השפיע על מערכות היחסים שלי במשפחה ובעבודה, על ההתנהלות שלי והחוויה בחיים, וככל שהשינוי היה יותר נוכח – ככה גם עלה הרצון להעביר את זה הלאה, ללמד את התכנים, לסייע לאנשים שעוברים תהליכים בחיים, וגם לקחת חלק בבניה של המרכז המדהים הזה שלנו.
היום אני ומאיר גרים בעמק חפר עם ארבעה כלבים, שני חתולים ומלא ציפורים בגינה. אני מלמדת את הקבוצה של התלמידים מחו"ל, וגם שותפה בצוות פיתוח התכנים של הקורס להכשרת מטפלים ובצוות הכשרת הסגל. אני אוהבת את העשיה סביב מערך המטפלים, פיתוח נושא הטיפול, וההעברה של מעגלים שיכולים לתמוך באנשים דרך סדנאות ושיח.
פונים אליך כשצריכים… תמיכה, חיוך, יציבות, תובנות ועצה טובה.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה לפתח סדנאות למטפלים מכל מיני סוגים ושיטות, להעשרה ותמיכה. לתת להם תובנות וכלים לעבודה, ובכלל לתמוך את עצמם כמטפלים, שמתמודדים עם דברים שיכולים להיות מורכבים. הייתי רוצה גם לפתח את הקשרים הקהילתיים שלנו וליצור עוד ממשקים עם קהילות שאנחנו שזורים בהם, כמו ארגונים ומקומות עבודה, המשפחות המורחבות, קהילות מקומיות של היישובים שבהם אנחנו גרים, וגם קהילות ברחבי העולם. בא לי לפתח גם את ההתרחבות שלנו כארגון מעבר לישראל.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
במידה רבה, מה שאני עושה עכשיו – מלמדת, מטפלת מלווה, חוקרת, אולי יותר כותבת. אני מרגישה שאני חיה בעולם אוטופי כבר עכשיו.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא עבורי בית תודעתי ואנושי. מקום בו אני לומדת, נחשפת לתודעה מרתקת וחדשנית, וגם מתפתחת, לומדת על עצמי ועל ההתנהלות שלי בעולם ומקבלת כלים לצמוח, לגדול ולבטא את עצמי.
מרכז לוהאריה הוא הקהילה שלי – מקום שמאפשר לי להכיר ולהיות בחברת אנשים שחולקים איתי משמעות וערכים.
מרכז לוהאריה הוא הבית שלי ללמוד וללמד, לקבל ולהנחיל והוא חלום שמוגשם בפועל פה על פני האדמה 🩵
נעמה ויצ׳נר
ראש המסלול הבינ"ל
מרצה, מטפלת ומובילת תכנית לימוד. דוקטור לאתיקה רפואית ולשעבר מרצה בפקולטות לרפואה ולמשפטים
קיץ או חורף? חורף, קיץ הוא סטטי, חורף כל הזמן משתנה.
תה או קפה? אמריקנו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? שיש לי בראש ספריה אינסופית של שירים, אני יודעת את המילים של כמות מפתיעה של שירים, וכל אסוציאציה מקושרת לי לשיר.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? ספר, אייפוד עם אוזניות, רמיקוב.
מה הטעם לחיים? קשרים אנושיים, אהבה.
ספרי לנו קצת על עצמך?
גדלתי בבני ברק, התחתנתי עם מאיר ויצ'נר בגיל 20 וגרנו בגבעת שמואל ובצור יגאל 20 שנה, וגם ביפו כמה שנים. למדתי משפטים ועשיתי דוקטורט באתיקה רפואית, לימדתי הרבה שנים באוניברסיטאות בפקולטה לרפואה ולמשפטים. אני עובדת הרבה שנים עם בתי חולים, בייעוץ לצוותים הרפואיים בדילמות אתיות, ובוועדות אתיקה שאני יושבת בראשן. במקביל אני אמא, יש לי ולמאיר שלושה בנים אז כשהם היו צעירים הרבה מהמיקוד שלי היה בגידול שלהם ובהמשך גם בנכדים.
תמיד הייתה לי הרגשה שיש משהו מעבר לחיים הרגילים, וסקרנות מאוד גדולה ללמוד עוד על עצמי ועל החיים. מאיר סיפר לי שיש מישהו שהוא עובד איתו שהוא ממש רואה שעובר עליו משהו טוב, שהוא פתאום קורן, הוא שאל אותו מה מקור השינוי והוא סיפר לו על מרכז לוהאריה. זה היה אחרי ששנינו כבר למדנו כמה שנים ולקחנו שיעורים וקורסים בהתפתחות אישית, תודעה ומודעות, הרגשנו שיש שם משהו והיה בא לנו לפתוח עוד קומה. אז הסתקרנו, ובאנו.
בהתחלה הלימודים היו מבחינתי כמו חוג – בילוי מעניין ונחמד, הכרנו אנשים מעניינים. אבל ככל שנחשפתי לעומק של התודעה היה בי רצון שהדברים יהפכו ליותר נוכחים בחיים שלי. התחלתי לשלב גם את המפגשים האישיים – התאימו לי מטפל LTT מהמרכז, ובטיפולים ראיתי את ההקשר בין הלימודים לחיים, ונוצרה ממש קפיצה בתהליך האישי שלי. זה השפיע על מערכות היחסים שלי במשפחה ובעבודה, על ההתנהלות שלי והחוויה בחיים, וככל שהשינוי היה יותר נוכח – ככה גם עלה הרצון להעביר את זה הלאה, ללמד את התכנים, לסייע לאנשים שעוברים תהליכים בחיים, וגם לקחת חלק בבניה של המרכז המדהים הזה שלנו.
היום אני ומאיר גרים בעמק חפר עם ארבעה כלבים, שני חתולים ומלא ציפורים בגינה. אני מלמדת את הקבוצה של התלמידים מחו"ל, וגם שותפה בצוות פיתוח התכנים של הקורס להכשרת מטפלים ובצוות הכשרת הסגל. אני אוהבת את העשיה סביב מערך המטפלים, פיתוח נושא הטיפול, וההעברה של מעגלים שיכולים לתמוך באנשים דרך סדנאות ושיח.
פונים אליך כשצריכים… תמיכה, חיוך, יציבות, תובנות ועצה טובה.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
הייתי רוצה לפתח סדנאות למטפלים מכל מיני סוגים ושיטות, להעשרה ותמיכה. לתת להם תובנות וכלים לעבודה, ובכלל לתמוך את עצמם כמטפלים, שמתמודדים עם דברים שיכולים להיות מורכבים. הייתי רוצה גם לפתח את הקשרים הקהילתיים שלנו וליצור עוד ממשקים עם קהילות שאנחנו שזורים בהם, כמו ארגונים ומקומות עבודה, המשפחות המורחבות, קהילות מקומיות של היישובים שבהם אנחנו גרים, וגם קהילות ברחבי העולם. בא לי לפתח גם את ההתרחבות שלנו כארגון מעבר לישראל.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
במידה רבה, מה שאני עושה עכשיו – מלמדת, מטפלת מלווה, חוקרת, אולי יותר כותבת. אני מרגישה שאני חיה בעולם אוטופי כבר עכשיו.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא עבורי בית תודעתי ואנושי. מקום בו אני לומדת, נחשפת לתודעה מרתקת וחדשנית, וגם מתפתחת, לומדת על עצמי ועל ההתנהלות שלי בעולם ומקבלת כלים לצמוח, לגדול ולבטא את עצמי.
מרכז לוהאריה הוא הקהילה שלי – מקום שמאפשר לי להכיר ולהיות בחברת אנשים שחולקים איתי משמעות וערכים.
מרכז לוהאריה הוא הבית שלי ללמוד וללמד, לקבל ולהנחיל והוא חלום שמוגשם בפועל פה על פני האדמה 🩵